הטרנד הכי היסטרי, באזור שינקין לפחות, זה לעשות ילדים. מאז שנכנסתי לעשור הרביעי של חיי חשבתי שנשתבשה דעתי, אבל אז התחילו להגיע עדויות ממקורות מוסמכים על כך שדווקא המשבר הכלכלי גרם לפלח של צעירים קרייריסטים לפרוץ ברבייה סוערת. דפדוף במגזינים זרים מחדד את העובדה שילדים הפכו לאביזר אופנה ממדרגה ראשונה, ואם כבר זאטוטים עדיף שיהיו ילדי כרומו.
ל"ווג" האיטלקי קודש הקודשים של השיק הסתננו ילדים, ודווקא להפקת האופנה הכי אקסקלוסיבית. ההפקה מקדשת את חיי האצולה, כולל סוסים יפי בלורית ותואר, סירות שעשועים, טירות מפוארות ומקלות הליכה מגולפים. הגברים והנשים המצולמים בה מהוקצעים עד קצות הציפורניים. חליפות פראק, שמלות ערב ותכשיטי מיליון דולר מעלים את התהייה איפה בעולם נדרשת הופעה כזו? אני משוכנעת שאפילו בבקינגהם פאלאס זה יהיה אובר דרסינג.
ופתאום בשני העמודים האחרונים של ההפקה המושקעת הזו, חודרים לתמונה ילדים קטנים בפיג'מות פלנל, שנישאים על ידי הוריהם בעלי הדם הכחול. אמירה נחמדה, אבל אחרי הפדיחות שהארי עושה לצ'רלס אני חושבת שבני האצולה יעדיפו להיות יותר מרוחקים, ופחות אנושיים.
זוגיות מאושרת בגיל 10
בצד השני של סקאלת המגזינים, גם כן ילדים. "דילר דה לוקס", עיתון צרפתיאיטלקי משובח, כתוב אנגלית, משחרר הפקת אופנה מהמדהימות שנראו, שנושאת את הכותרת "זוגות נשואים באושר גורמים לזה להראות כל כך קל". השניים שמדגמנים זוגיות הם בני 8 ו- 10 ואולי להם יש עוד תקווה.
הסטיילינג האלמודוברי שייך לוורוניק דרולה, הצלם המוכשר ג'וליאן רוסי, והבגדים שהותאמו למידותיהם של הקטנטנים הם מבתי היוצר של כריסטיאן לקרואה, ג'ון גליאנו, כריסטיאן דיור, שאנל, גוטייה, אונגרו וכן הלאה. נראה לי שכל זוג צעיר שיכול להרשות לעצמו מותגים כאלה חייב להיות, בהגדרה, זוג מאושר, וכנראה שזו הסיבה שהדברים נראים אצלו כל כך קלים.