בחוג ללימודי פרסום, שנה א', לומדים שבעלי חיים הם תמיד קונספט פרסומי מנצח. אם אתם רוצים למכור נייר טואלט גייסו כמה גורי כלבים שישדרו רכות ונעימות. מוכרים מכונית? צלמו צ'יטה רצה בסוואנה כסמל למהירות ולזריזות ואם אתם משווקים משקפי שמש אין כמו אריה מאולף שילווה את סנדי בר בקוליות רבת הדר.
עם כל חיבתנו לאופנה, ויש חיבה, רתימה של חיות להשתתפות בפרוייקטים אנושיים היא מעציבה ומעצבנת. חיות אמורות להיות חופשיות. ואם הן חיות בית, מקומן הטבעי הוא בפארק, על הספה או בגינה, ולא על סט צילומים בתנוחות לא טבעיות.
במגזין "ווג" האמריקאי של חודש פברואר, בו מופיעות מיטב הפרסומות של מיטב הצלמים, ישנן גם מספר לא מבוטל של פרסומות בהשתתפות בעלי חיים. נכונות ככל שיהיו מבחינת "הקונספט הפרסומי" שלהן, הן מקוממות. בראש הפרסומות המעצבנות נמצאת פרסומת של המעצב הבריטי אלכסנדר מקווין, בה מצולמת בחורה די כעורה (שנראית בעצמה כמו פוחלץ), יושבת במסעדת יוקרה ובנזוגה לשולחן הוא כלב אפגני, שיושב זקוף, עונד לצווארו ענק פנינים, בעוד מלצר חלקלק מוזג לו שמפניה. בפרסומת אחרת, למותג האופנה ברברי, מצולמת קייט מוס כשלצדה יושב כלב רועים. אמנם לא נראה שהכלב סובל במיוחד, אבל מצד שני גם קשה לשער כמה שעות הוא נאלץ לשמוע את מאמנו צועק עליו "שב!", עד שהושגה התמונה המבוקשת.
לטרוף את המאלף והצלם
לא תמיד חייבים להלביש בעלי חיים בבגדים בגרביונים ומשקפי שמש כדי לשתף אותם בפרסומות, יש גם דרכים אחרות לעשות זאת. כך למשל, בהפקת אופנה באותו "ווג", בכיכובה של הילארי סוואנק, כוכבת הקולנוע זוכת האוסקר בעלת הלסת הסוסית, שוכבים על שולי שמלתה שני כלבים. מדובר בכלבים מעורבים, בלתי ממותגים בעליל, כאלה שיש בעשרות באגודת SOS, שכאילו מתכרבלים להם בספונטניות בשולי השמלה. ההבדל הוא, שמדובר בשני הכלבים הפרטיים לחלוטין של סוונק, שגוייסו לצורך הצילום. בהמשך גם יש תמונה של סוואנק עם התוכי האפריקאי האפור שלה. אמנם היינו מצפים, שאם סוואנק באמת אוהבת חיות, היא לא היתה סוחבת איתה את גן החיות שלה אל הסט, שהצילומים בו בטח נמשכו שעות על שעות, אבל אם כבר לצלם חיות, זו אולי הגרסה המעודנת של הדברים. מה גם, שסביר שסוואנק דאגה שבני חסותה הקטנים יאכלו וישתו על הסט, ושאף אחד לא יצרח עליהם לשבת או ללכת, או יעמיד אותם שעות בפוזה מרגיזה מול המצלמה.
ואולם כיום, בודדים, אם בכלל, המקרים בהם אנשים מביאים אל סט הצילומים את החיה הפרטית שלהם מהבית. על פי רוב אלו בעלי חיים הגדלים אצל מאלפי חיות שמייעדים אותם לשם כך והם יודעים לעשות כל מיני פעולות "מגניבות", שבאופן טבעי לא היו עושים אותן. אלו הן אותן חיות שמשתתפות בסרטים, והן כוללות נמרים, אריות, כלבי ים, כלבים, ציפורים וכן הלאה.
כיום, אין חוק שדואג לשלומן של חיות פרסום כאלה. זאת לעומת שעות העבודה של ילדים או תינוקות, שמוגדרות בחוק, לצד תנאי העבודה שלהם. החוק המגן על ילדים אמנם שונה ממדינה למדינה, ובמזרח אירופה למשל אפשר "להעביד" אותם יותר שעות מאשר בישראל (לכן גם, פרסומות רבות עם ילדים מצולמות במזרח אירופה ולא בארץ). את בעלי החיים לעומת זאת, אפשר לנצל עד שמשיגים את התמונה הרצויה, או עד שהם נשברים ומנסים לאכול את הצלם.
מחלקה לייצוג אמנים על ארבע
יש לקוות, שלארגון PETA, המגן על זכויות בעלי החיים, יש מחלקה מיוחדת לייצוג אמנים, שדואגת לכל אלו שאינם יכולים להגן על עצמם. שכן, לא מספיק שאנחנו אוכלים אותם, לובשים אותם, נועלים אותם, שותים מהם, רוכבים עליהם, משתמשים בהם לנוי ובודקים עליהם תרופות, עכשיו גם צריך לנג'ס להם בצילומים לפרסומת? אין גבול? לפחות נחסכה מאיתנו סרות הטעם של צילומי "לפני ואחרי", בסגנון דוגמנית לובשת נמר ומלטפת נמר, או נועלת נחש ונותנת לו להתפתל סביבה במקביל. כרגע, אפשר לראות בעיקר תמונות של דוגמניות עם חיות ז"ל, כמו זו הלובשת את נחש הפיתון לשעבר, שקיפד את חייו למען המעצב מייקל קורס.