אופנה בקו האש

זה שהעולם כולו נגדנו, זה כבר לא חדש. גם העובדה שאנחנו עומלים קשה על הסברה אוהדת לישראל לא חדשה. לכן, כשפעם ביובל התקשורת העולמית בוחרת לפרגן לנו, זו עילה להילולה. בעיקר כשמדובר בפרגון לאופנאית ישראלית ולא לשר החוץ.

האייטם התפרסם במגאזין האופנה הבריטי "גלאמור" בחודש ינואר, והוא כלל ראיון בן 4 עמודים עם מייסדת החברה סיביל גולדפינגר, כשהטריגר לכתבה היה הקטלוג הפרובוקטיבי שהפיקה החברה, שצילומיו נערכו סביב גדר ההפרדה. הכותרת היתה: "אופנה בקו האש".

אמנם ההקשר של האייטם הוא פעילות קידום השלום של סיביל גולדפינגר, ולא רק הצלחתה כישראלית בתחום האופנה, אבל כשמפרגנים לך - תיקח.

הכתבה נפתחת כך: "באחד הערבים הקרים של חודש דצמבר 2003, סיביל גולדפיינר, מייסדת בית האופנה ,Comme il faut חמקה בחשאי אל תוך בית-לחם הפלסטינית. 'חמושה' בדוגמאות של בדים, משימתה של סיביל הייתה אחת: לאחד נשים משני צידיו של הסכסוך. למרות הסיכון בחציית הגבול (במיוחד לאחר שנת 2002, כאשר ממשלת ישראל בנתה חומה בגובה 8 מטר סביב לגדה המערבית), סיביל הייתה נחושה ליצור קולקציה שתעוצב בישראל ותעוטר בריקמות פרי עבודתן של נשים פלסטיניות.

"בבית-לחם פגשה סיביל את מארי, פלסטינית פעילת שלום, שלקחה את סיביל לביתה...הן שוחחו על טכניקות הריקמה הפלסטינית המסורתית, וסיכמו ביניהן נוהלי עבודה. בתום הפגישה התחבקו, וחשו שהן מאוחדות כנשים, כבני-אדם המבקשים לחיות בשלום ובשלווה.

פגישתן החשאית של סיביל ומארי סימנה את תחילתו של פרויקט "שלום בנות". Comme il faut הוא אחד מבתי האופנה היוקרתיים בישראל, אך עם זאת, הוא נהנית 'לנער' את דעת הקהל בישראל, במיזוג ייחודי של אופנה עם פוליטיקה. לא פעם מצאה עצמה החברה בעין הסערה, במיוחד כאשר באחד מן הקטלוגים שלה צולמו דוגמניות על רקע החומה המפרידה."

כשהושק קטלוג החומה אמרה סיביל ש"קטלוג קיץ 2004 מציג תצוגת אופנה על מסלול אחר ובלתי אפשרי. הוא מעמת נשיות, יופי, אופנה ואביב צבעוני ואופטימי, עם חומת בטון של שמונה מטר של כיעור, עלבון והשפלה. זו היא הזדמנות נוספת לעורר תהיות, לחדד דעות ולעודד שיחה".