בדרך כלל מאשימים אותנו שאנחנו לחוצות. בגיל 14 לחוצות לחבר ראשון. בגיל 17 לחוצות שלא להישאר בתולות. בגיל 20 פלוס לחוצות להתחתן, ובגיל 20 פלוס פלוס לחוצות לילד. הייתם מצפים שמרוב לחץ אחוז המאושפזות במרפאות הנפש יגדל, אבל איכשהו הצלחנו לשמור על חזות של שפיות, ורובנו עדיין לא מסתובבות בחלוקים לבנים, מריירות, וקוראות "מיצי" לנעל שלנו.
כשהרמזים שלנו נהיים עדינים כמו דינוזאור בפארק היורה, הגברים יודעים טוב טוב לזרוק לנו את זה בפרצוף, ולשלוף הערות מטופשות כמו "את לחוצה כמו טמפון". כן, כאילו איזשהו גבר יודע בכלל מה משמעות המטאפורה הזו. וסליחה עם הגינקולוגים שביניהם. אבל כשהם נהיים לחוצים, זה בסדר.
לצערי, יצא לי יותר מפעם אחת בחיי להיתקל בטיפוס הלחוץ. אני מדברת על הבחורים האלו שאחרי שבוע ביחד שולחים לך שירי אהבה, ואחרי חודש ביחד מתחילים להציק מתי את באה לפגוש את ההורים שלהם. חבר'ה אם אי פעם התנהגתם ככה, ומישהי אמרה לכם שזה חמוד, אז קיימות שתי אפשרויות; הראשונה שהיא משקרת, והשנייה - שהיא באמת התכוונה לזה. במקרה זה הייתי מציעה לאשפז אותה, עם עדיפות למחלקה סגורה. אם בחרתם להישאר עם מישהי כזו, אל תבואו חצי שנה אחר כך בטענות כשהיא תופיע עם הידיעון של האוניברסיטה, ותרצה לבחור מסלול התמחות לצאצאים.
חוקי הלחץ
אז מה בעצם החוקים? כבר בנקודת האפס של הקשר צריך לשים לב מה עושים. אין ברירה, קשים הם חיי הדייטים, וכל מעשה נבחן תחת זכוכית מגדלת, כמו נמלה תחת זכוכיתו של ילד סדיסט. הבחורים שביניכם צריכים לזכור שכשאתה מתחיל לצאת עם בחורה, אתה קצת מזכיר את הפרסומת הישנה ההיא של המודעות לאיידס: אתה בעצם יוצא איתה, ועם החברה שלה, ועם החברה של החברה שלה, ועם הבת דודה של השכנה של החברה שלה וכן הלאה. לפיכך, כל מעשה קטן זוכה לניתוח מעמיק.
נניח שכבר הצלחת במשהו וקבלת את מספר הטלפון של הבחורה שחמדת. התייחס אל שיחות הטלפון אליה כאילו היו שיחתך החד פעמית והיחידה מהכלא. אין טעם להתקשר חמש פעמים בשעה. לרוב האנשים כיום יש שיחה מזוהה בסלולארי. אותו משקל, אל תחפש אותה במקומות שהם לא המכשיר האישי שלה בטרם שוחחתם פעם ראשונה בטלפון. להמתין לנו מחוץ לכיתת הלימודים, לחפש אותנו בעבודה או להרים טלפון לחברות הטובות שלנו ולשאול אם הן ראו אותנו לא, לא ושוב לא! אם היינו רוצות מישהו שיעקוב אחרינו בניגוד לרצוננו הייתם נתקלים ביותר מודעות בעיתון של "דרוש פסיכופת! נא לפנות לטלפון...".
בשבועות הראשונים של הקשר יש להימנע מג'סטות גדולות ומלחיצות. אני לא אדבר בשם כל הנשים, כי כל אחת מותחת את הקו האדום שלה במקום אחר, אבל נגיד הצעה לעבור לגור יחד בשבוע הראשון של הקשר עלולה לחסל אותו יותר מהר ממה שצ'יטה לועסת זברה. ג'סטות קטנות כמעט תמיד יתקבלו בשמחה, ושוב קטנות, ולא מופרזות. פרחים זה נחמד, כל עוד הם מגיעים בכמות של זר ולא בכמות של שדה. להקדיש שיר זה חביב, כל עוד זה לא נעשה בפריים טיים של ערוץ 24. אפילו בחורות כמוני, שמגיבות לקיטש כמו תגובה אלרגית, לא יעמדו בפני מחוות פשוטות כמו לפתוח את הדלת באוטו, או להציע את המעיל כשקר. בקיצור, אתם פשוט צריכים לזכור שגם אנחנו לא אוהבות שמלחיצים אותנו. ומה לעשות, לפעמים, אם נשתמש במטאפורה רומנטית, פשוט צריך לעשות את מה שחרא עושה באסלה ולזרום.