איך אפשר להיכנס בחבורת הבנות של "הדוגמניות"? אלוהים, איך אפשר שלא. המוצא הקל יהיה ללכת נגד הזרם, לומר שלא כל הדוגמניות הן מטומטמות, לבחון מושגים של העצמה נשית, של יופי ככוח וכו'. אלא ש"הדוגמניות" עושה הכל כדי להבריק את המסגרת התדמיתית בה נכלאו העוסקות בתחום הבטן השטוחה. הקלישאה מזמן לא נראתה רע כל כך. נהוג בריאליטי מסוג פריק שואו ואין אלא להניח שבכך מדובר במקרה שלפנינו להציב דמות אחת, אם לא שתיים שמביאות איתן משב של שפיות מרעננת. עוגן להיתלות בו, יד נורמלית להיאחז בה. מצפייה בפרק הראשון ובפרק האודישנים שקדם לו, נראה שחבורת מיקי בוגנים כל כך התלהבה מאוסף הפקאצות שכינסה תחת כנפיה, עד שלא השכילה להעמיד אחת משלנו נינט בגרסת הדוגמנית. בהיעדר אי של יציבות שהצופה מעוניין בייקרו, לא נותר אלא לבהות בפה פעור בזירת הבוץ שנפרסת במרכז ואליה מקפצות כולן. יאללה בלאגן.
"בנות הן מלוכלכות מטבען, מאורת נחשים"
כן, תככים זה קטע חזק אצל הבנות שרוצות להיות דוגמניות. כל כך חזק עד שלרגעים נדמה שמדובר בכלל בוורסיה נטולת הדיקציה של "להרוג את ביל". כל אחת, שלופת ציפורניים כאילו יצאה לוונדטה אישית לוחצת. אתמול זרקו אנשי "הדוגמניות" ג'ריקן של שמן אל תוך הקומזיץ האסתטי ודרשו מן המועמדות לבחור מתוכן אחת שאין לה מה לחפש במקום. או-אז התגלתה הסולידריות הנשית בערוותה. שתי הנבחרות לעוף נטע בעלת השיניים הבעייתיות וסיפור המשפחה השכולה, ואנג'ל השרמוטה של התשומת לב, נבחרו כלא ראויות לכל העניין על ידי הבנות, שרגע קצר קודם לכן השוו שדיים. ברגעים מסוג זה עולים טיעוני האימה כמו "היא פשוט לא רוצה את זה מספיק", שבים ומזכירים את אמות המידה של הריאליטי. העולם בו אובססיה נוירוטית נתפסת כתכונה חיובית.
נשים רעות רעות רעות. קשה אפילו להאשים את העורכים החלקלקים שבמחי חיתוך או שניים יצרו קרבות מאין והרימו אינטריגות מעפר. הבנות שמופיעות על המסך הן כה עילגות ונטולות יכולת מינימלית לנסח משפט מבלי לחרב אותו, עד כדי כאב ראש של ממש. ובכלל, בסופו של יום, מי שמתנדבת לכרוע על ארבע בתנוחה שאפילו כלבה מיוחמת היתה חשה בה מעט לא נוח, אל מול פני האומה, אין לה זכות להלין על דבר.
"בסך הכל רציתי תחתון יותר קטן"
אין מה לומר, כוכבת אחת כבר הנפיקה הסדרה עוד בטרם יבש הדפוס על הביקורות. אינס, את שלה כבר עשתה. תנופה או לא תנופה, השדה הזערורית והקלוקלת הזאת, תפסה את מקומה בפנתיאון הריאליטי ההפכפך, לפחות לחודש וחצי הקרובים. בתפקיד טינקרבל מהשאול, מרחפת אינס, בין פרק לפרק, ומעוררת את חמת הסובבים אותה. חצופה מדי לבית ספרנו או כמו שאשל עזר היה אומר: "אטטיוד בבית". אמנם אתמול אמר את זה הסטייליסט הזועף, אבל על האנגלית מופקד מר עזר, בשבילו כל זוג ציצקלך הם בובז ובכלל הוא לכשעצמו חרמן לא קטן שחבל על הזמן.