להגיד שנדחסתי לתצוגת האופנה של ML שנערכה באומן 17 התל אביבי - יהיה לשם שינוי תיאור מדוייק. על המסלול הלכו דוגמניות שכן אוכלות (והרבה), בעוד אני השקעתי מרץ ואנרגיה במלאכת הקודש אותה אני עושה מזה זמן רב בשירות משטרת האופנה.
עינת שרוף היא מחיית טרנד השירה בציבור, אבל להגדיר אותה כמחיית האופנה יהיה מוגזם. מובן לי ששרוף ניסתה "לשבור" את המראה השחור עם ז'קט ג'ינס, אלא שהוא נראה כאילו נזרק ללא כל קשר אולי כי שאר המעילים בניקוי יבש? המכנסיים נראו כאילו נלקחו מאחת הדוגמניות עבות הבשר שדפקו קילומטרז' על המסלול וגם הגופיה השחורה לא ממש מרשימה. המראה הכולל הוא של אביזרים ובגדים שנשלפו מהארון ללא כל קשר וכל שנותר לי לומר לעינת זה שאת המנגינה הזאת אני מקווה שאפשר להפסיק, ומהר.
נופית שבח השפיצית
בתצוגות אופנה אחרות הייתה נופית שבח מהלכת על המסלול אבל היות שאין לה קילוגרמים מיותרים להתגאות בהם, היא ביקרה בתצוגה על תקן קהל. גופיית הסאטן השחורה בה הצטיידה, נראית כמו בייבי דול סקסי שאליו צירפה ג'ינס שיושבים עליה בול ונעלי שפיץ שחורות. לא נראה שהיא ממש התאמצה כדי להשיג את המראה הלא מחייב הזה וגם אם כן, זה היה שווה את המאמץ. בקיצור, נופית היא דוגמא לכך שאפשר תמיד להצליח עם ג'ינס, כשיודעים להתאים טופ מוצלח.
קארן דונסקי במנהרת הזמן
בכל תצוגה אנחנו משתדלים לבדוק מה קורה עם קארן דונסקי, שתמיד זה משמח לשמוח על חשבונה. גם הפעם דלקנו בעקבותיה והגענו למסקנה שמישהו צריך לקנות לה שעון, ומהר. הגברת קארן דונסקי חושבת שהעובדה שמתחה את עור הפנים אינספור פעמים, גרמה גם לשעון הביולוגי להימתח בכמה עשורים אחורה. בתמונה זה עוד בסדר, נראה אתכם רואים את זה ב-LIVE ויוצאים בחיים. הגולף הירוק בו התעטפה הוא כנראה מזכרת מימי הזוהר בהם כיכבה כדוגמנית-על (שתהיו בעיניינים, זה היה בערך ב-1950). נכון שכל רינגלרית בפוטנציה תגיד לכם שג'ינס הולך עם כל דבר - אז זהו שלא.