השבוע נכנסתי לראשונה לאתר היכרויות כדי לבדוק על מה בעצם כל המהומה. שייקספיר צדק, מדובר במהומה רבה על לא דבר. בשיטוטי בין הגברברים יצא לי להיתקל במספר תופעות שחוזרות על עצמן, ללא הסבר הגיוני. התופעה הראשונה היא של גברים ששמים תמונה ורושמים בתיאור התכונות שהם נראים טוב. אחי, אני רואה את התמונה שלך, על מי אתה מנסה לעבוד?
אחרי התמונה המכוערת עם הכיתוב השקרי ("אני נראה מצוין"), יש את הבחורים ששמים תמונות של דוגמנים. איכשהו לא נראה לי הגיוני שתמונתו של רז מאירמן מופיעה כל כך הרבה פעמים ליד כל כך הרבה שמות שונים. יש גם את אלו שמתחכמים, ורושמים בשם שלהם את שם הדוגמן שבתמונה. נכון. בקטגוריית האהבלים המתחכמים יש את אלו שיודעים שכל בחורה בעולם תזהה את התמונה של יהודה לוי, אבל לא כל בחורה תזהה תמונה של הדוגמן מהפרסומת הישנה של מרלבורו. מי שמחפשת שלא ליפול בפח הזה פשוט צריכה לשאול את עצמה שאלה פשוטה: מי בימינו מצטלם בשחור לבן, רוכב על סוס, חובש כובע בוקרים ויש לו סיגריה בפה. נו באמת.
אחרונים חביבים הם אלו עם התמונות הממש מכוערות. אלו שאני תוהה איך האתר לא קרס מרוב בושה. זאת אומרת, אם ידעת, וידעת, שהתמונה הולכת להתפרסם באתר הכרויות, למה לא להשקיע קצת יתר בתמונה? למה לשלוח תמונה ממש רעה ,שלא עושה לך טוב. נכון, יש אנשים שהם לא פוטוגניים, אבל יש תמונות שמעניקות משמעויות נוספות למונח "פוטו רצח".
לא פלא שאנחנו עדיין לבד
יש בחורים שמעדיפים תמונות לא פחות משונות, כמו אלו שמצטלמים עם בחורות כוסיות, כאילו הם מנסים להתגאות: "תראו כבר הייתי עם כוסית בעבר, אז אין סיבה שלא תהיה לי שוב". או אלו שמייד מתנצלים, ומסבירים ש"הבחורה שבתמונה היא אחות של חבר שנשוי לחברה ואני בכלל לא מעוניין בה". ויש את אלו שאין אצלם תמונה, ורשום שרק חברים באתר יכולים לראות את התמונה המלאה. מה הקטע? אתה כזה מדהים שאתה לא מוכן שיראו אותך בחינם? או אולי זו בכלל הבחירה של מנהלי האתר שחוששים להוציא שם רע לעצמם, ולכן משכנעים את הבחור המסכן לא לשים תמונה. "כדאי לך! ככה אתה יוצא מסתורי!".
אם חשבתם שק התמונות מעוררות תהייה, הרי שגם בכיתוב עצמו יש כמה תופעות משונות שחוזרות על עצמן. כל הגברים, ללא יוצא מן הכלל, בוחרים לתאר את עצמם כחביבים, נעימים, חמודים ומתוקים. למה אף אחד לא טורח לכתוב על עצמו שהוא "מאניק"? מה, רק אנשים נחמדים נרשמים לאתרים האלה? אז למה הם עדיין לבד? אחר כך יש את אלו שקרוב לוודאי איזו ידידה שלהם יעצה להם מה לרשום, אז ישר הם הכניסו שהם אוהבים חיות או תינוקות. הגרועים, שמנסים להצטייר כרגישים, מצטטים פתגמים, ספר או אפילו שירה. הגרועים באמת מצטטים שירים של שלמה ארצי.
אבל הכי מצחיקים הם אלו שמתקשים להגדיר את עצמם במשפט אחד. פתאום כל אחד מהם נהיה דוקטור לפילוסופיה, שמתחיל להסביר שלהגדיר את עצמו במשפט אחד יהיה בלתי אפשרי ולא הוגן. למרות ששיא השיאים הוא הבחור שכתב על עצמו :"אין הרבה מה להגיד". אם היצע כזה, פלא שאנחנו עדיין לבד?