עם כל המחלות החדשות שמסתובבות בחוץ, שלא רק הורגות, אלא גם מוציאות את הכיף לאלו מבינינו שנשארו בחיים, מצטרפת עכשיו מחלה חדשה. קבלו אותה, ה- PDA - Public Display of Affection - הפגנה ציבורית של חיבה. הכוונה היא לזוגות המעצבנים, שנמרחים זה על זו כאילו היו שני מרמשלו במדורת ל"ג בעומר, וגורמים לכל הסובבים לחייך באי נעימות, ולמלמל מתחת לשפם "תשיגו חדר".
התופעה הזו כמובן מזכירה את התופעה המזעזעת לא פחות של אנשים שמדברים באופן קבוע בשקט, עד שאפילו עומרי שרון נראה דברן לידם. אני מדברת על אלו שאחרי כל משפט שלהם צריך להגיד: "סליחה, לא שמעתי/הבנתי". על מה בדיוק אנחנו מתנצלים על זה שהבנאדם מולנו לא מסוגל לדבר כמו שצריך? בכל אופן, האנשים שמתמזמזים בציבור, ומעתה יכונו מתמזברים, הם כמובן הגרועים ביותר. למה אני צריכה להרגיש לא נעים, בגלל שלהם אין כסף לחדר במלון?
לפני שאני ממשיכה בהאשמות כלפי המתמזברים, אני רק רוצה להבהיר משהו. אני לא מדברת על זוגות שהולכים יד ביד, מתחבקים כשהם נפגשים או, שימו לב לנועזות - מתנשקים. זה לגיטימי, יפה, מנומס, חביב וכן החאה. הכוונה היא לאלה שנראים כמו יב"ז ויודה לוי בפרסומות של פוקס, אלו שעוד רגע יגדרו אותם, ישימו סדרן בכניסה, ויתחילו לגבות חמישה שקלים לחמש דקות.
למשל בקולנוע. אין דבר מרגיז יותר מלנסות לראות סרט, שלפניכם יושב בחור שללא ספק יותר מעוניין בחניכיים של הבחורה שלידו, מאשר במה שקורה על המסך. גם הבחורה, מצידה, לא נשארת חייבת. לזכותה יאמר שיש לה סדרי עדיפויות משונים היא לא עוצמת עיניים רק כשעל המסך מופיע בראד פיט. בכל אופן, זוג שכזה לא רק שמסיח את הדעת, כמו תאונת דרכים, שאתה לא יכול להפסיק להסתכל עליה, אלא גם ובעיקר מסתיר את המסך. אתם רוצים להתמזמז בחושך? אין בעיה! תשכרו את "תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים", את "חתול תעלול חוזר" או את "דפוק את הפוקרס" - מה שעושה לכם את זה, תכבו את האור ותעזבו אותנו בשקט.
גם בהופעות התופעה הזו של מתמזברים מציקה מאוד. הדבר הכי מבאס שיכול לקרות לך בהופעה זה לגלות שאתה יושב מאחורי זוג שעסוק בחקירת מבנה הריאות זה של רעהו. כמובן שיכול להיות יותר מבאס אם מסתבר שהבחור/ה הוא/היא חבר/ה שלך. עוד מקום מחליא לתופעה הזו היא מסעדות. כאילו מה שחסר לי כשאני אוכלת זה לראות זוג אוכל אחד את הלשון של השני. אפשר לעשות מזה ניסוי סוציולוגי מעניין: להקרין לאנשים בזמן האכילה תמונות של זוגות מתחרמנים, או לחילופין, תמונות של ניתוח לב פתוח או תמונות של לביאה ממליטה בטבע. אני מוכנה לשים כסף שהקבוצה שנחשפה למתמזברים תצא בנזקים גדולים יותר.
אולי הגיע הזמן להכיר בתופעת ה- PDA בתור מה שהיא באמת, ולפעול בהתאם. אני כבר רואה איך יוקמו מרכזי רווחה ובהם קבוצות תמיכה וגמילה. אז יתכנסו אנשים במעגל, ויאמרו: "שלום, אני דנה, ואני מכורה ל- PDA". והקבוצה תענה: "שלום דנה! אנחנו אוהבים אותך!". אח"כ יצאו כולם לרחוב, יתחרמנו קצת, ויסגרו עניין.