הביטויים המטופשים והמניפולציות הזולות של עולם פרסום האופנה מגיעים לשיאים חדשים כשמדובר בצילומי להבשה תחתונה. בעולם קורים דברים מדהימים בכל הקשור לצילומי בכלל, ולהפקות תחתונים-חזיות בפרט, ואצלנו עדיין תקועים עם הפוזות המגוחכות שצלמים מבקשים מדוגמניות לעשות. הפוזות שמרמזות איכשהו על איזו פעילות אוטו-אירוטית, כאילו עצם לבישת הבגד מספקת ריגוש מיני כמו של ויברטור עוצמתי במיוחד, כל כך פתטיות שהן אפילו לא מעוררות רוגז, בעיקר שכרוב הבגדים המופיעים בפרסומות אלה לא נראים לי כדבר הכי נוח לאוננות.
הפרצופים המופרכים שרואים על פניהן של דוגמניות הם לא ייאמנו. איך הבעות של פליאה, עם חיקויים (די מוצלחים) של פיגור שכלי עמוק אמורים לגרום למישהו להתלהב? כל עוד היו ההבעות האלה שמורות לסרטי פורנו, יחד עם משפטים עמוקים שאופייניים לתסריטים האלו ("כן! כן! עוד!"), זה בוודאי סיפק לקהל היעד איזשהו צורך. אבל במרחב הציבורי, מרביתנו לא נתקלים במבטים האלה.
מי כאן הטיפש?
הקטלוג של חברת ההלבשה התחתונה "גו-אנדר" סיפק לי שוב את תחושת המיאוס. בתמונות הקולקציה מופיעות הדוגמניות בפוזה כמעט קבועה, בה הן מותחות את שולי הגופייה או הפיג'מה באופן שכל אמא אומרת לילדים שלה לא לעשות כי זה הורס את הבגד. אבל הפוזה הזו היא עוד יותר מורכבת, כי מתוך סערת הרגשות של הלובשת את הבגד המחרמן, היא מושכת אותו ביד אחת כלפי מעלה וביד השניה כלפי מטה.
כוונתו של מי שהנחה אותן לפוזה המגוחכת הזו היתה בוודאי להראות חתיכת עור בין שני חלקי בד, כי בלי זה הוא חשב שהבגד יהיה משעמם. אני מתפתה לומר שתנוחות האלה הן הדבר היחיד שהדוגמניות הצליחו לעשות עם הידיים, אבל אני לא חושבת שהדוגמניות הן הטיפשות בכל העסק הזה.
הזוועה הכי גדולה זה לראות בנות (בעיקר צעירות) שמאמצות את הפוזות שהן רואות בפרסומות. אני לא יודעת כמה בנות באמת ישנות בפיג'מה, אבל לפי הקטלוג של "גו-אנדר", את הדרך למיטה הן יעשו בשפתיים פשוקות ועיניים מצועפות, והכי חשוב ימשכו את שולי הפיג'מה למעלה ולמטה באותו זמן, כי זה ממש ממש מחרמן.