במבט ראשון, קשה לאמץ מטפחת ראש כפריט האופנתי, היות שישר עולה הקונוטציה הדוסית. אבל לידיעתכם דוסיות כבר לא לובשות מטפחות כמעט כולן לובשות פיאות ואלה שלא, קונות כיסוי ראש מוכן - לאף אחת אין כוח לקשור ולעצב את המטפחת. במבט שני, מסתמן שבנדנה ומטפחות רשא הן ה-דבר הבא, לפחות לפי הפרסומת של DKNY (ראה תמונה) שמציגה מראה ניו יורקי מתוחכם, כזה שהיינו רואים ב"סקס והעיר הגדולה" אם עדיין היתה קיימת.
אמנם אחת הדוגמניות בפרסומת של דונה קארן מופיעה עם כיסוי ראש ממש כמו זה שאופנתי בבני ברק, ונראית כמו מתנחלת, אבל אי אפשר להתווכח על כך שהיא נראית כמו מתנחלת אופנתית ומגניבה. בשורה התחתונה, עדיף פשוט להשליך הצידה את כל הקונוטציות הפנים-ישראליות שלנו ולהתנהג כניו יורקריות לכל דבר אם דונה קארן אומרת שמטפחות וכיסויי ראש זה מגניב, אז זה מגניב.
באירופה אפשר היה לראות כבר לפני כמה חודשים בחורות אופנתיות חובשות בכל מיני סוגים של קשירות שמאפיינים קבוצות אתניות שונות, כחלק מתהליך הרב תרבותיות שעובר על אירופה (ראו השירים האתניים שזכו באירוויזיונים האחרונים). בניו יורק, העיר שהופכת את כל התרבויות לאחת (תרבות ניו יורקית), חובשות הדוגמניות של DKNY את המטפחות שלהן בסגנון בנדנה.
ישראל נמצאת באמצע הדרך בין שני סגנונות - מצד אחד כור היתוך ישראלי, ומצד שני התעוררות לתרבויות השונות שבתוכנו, מה שמאפשר גם למסעודה משדרות להיות מתואמת עם האופנה בניו יורק, בעיקר בקיץ הישראלי הלוהט.
לא רק למתנחלות
ענת אור
25.5.2005 / 13:16