ג'ודי עושה בושות

כמה חבל, שאישה יפה ומצודדת כמו ג'ודי ניר-מוזס-שלום, עם פוטנציאל להראות מצויין ולייצג אותנו בכבוד, מפספסת בגדול ועושה בושות. בעקבות המהומות האחרונות בהן נקשר שמה, החלטנו לבחון את סגנון הלבוש של ג'ודי תחת זכוכית מגדלת, והמראות אינם קלים.

קשה לומר שיש לג'ודי סגנון או שפה משלה. ברוב המקרים היא לבושה בגיבוב של בגדים שלא תואמים בצבעוניות, בגזרות ובעיקר לא תואמים אותה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא המאמץ העילאי שהיא משקיעה בלשמור על מראה צעיר ומעודכן, כאילו היתה בת 16. למרות גזרתה החטובה, אחרי 5 ילדים, היא אינה מתייחסת לגילה המתקדם, ובעיקר מתעלמת ממעמדה.

גם לפני שהייתה אשתו של שר החוץ, ניחנה ג'ודי בטעם רע מאד ומעולם לא נראתה בבגדים מסוגננים ונעימים לעין. הפריטים שהיא לובשת משווים לה מראה זול, כאילו קנתה אותם באחד השווקים הזולים במדינה, למרות שאני בטוחה שהם נרכשו במיטב כספה, ורק טעות בבחירת הפריטים ושילובם מקנים את המראה הנורא.

הג'ינס ידוע כיום כפריט בלתי נפרד מארוננו, והוא עובר שינויים רבים ומגוונים עד כדי כך שיש המכנים אותו "עור שני". גם בנושא זה הגדילה ג'ודי לעשות ואימצה את הג'ינס בשתי ידיה, עד כדי כך שהוא כמעט לא יורד מגופה בוריאציות שונות, כמו ז'קט ג'ינס עם קרעים בו היא נראית פתטית, או ג'ינסים צמודים בתוספת מתכת וחגורות עור בצבעים שונים. משום מה בכל המראות הללו היא אף פעם לא נראתה חתיכית ומהוגנת, אלא יותר כמו פרחה מתבגרת.

נכון שלג'ודי יש עיניים כחולות משגעות, ונכון שאיפור באותם גוונים ובלבוש בגד תואם מבליט את יופיין. ואולם ג'ודי שוב נוטה להגזים ובגדול. נמאס לראות אותה לובשת בגדים בצבע טורקיז בכל מקום וכמעט בכל מצב. הדבר פתטי אף יותר בעיקר לאור העובדה שהפריטים הצבועים כחול הם חסרי כל חן וקשר לשאר הפריטים שהיא לובשת. מדהים איך בתוכנית "ארץ נהדרת" הצליחו להרכיב את דמותה של ג'ודי במלואה – ולא רק בגלל האף והשיער המזוהים כל כך עם הדמות – אלא בעיקר על ידי האלמנט הראשי בבגדים שכולל שימוש תמידי בגווני כחול ובפרטי ג'ינס רבים. דמותה של אורנה כל כך נאמנה למקור עד שלא ברור מי החיקוי ומי האמיתית.

בנוסף לבגדים השונים והבלתי מחמיאים שג'ודי נוטה ללבוש, לא מובנת לי תספורתה הקצוצה והצבע האדום הרועש-גועש. התספורת איבדה מחינה עם השנים. המראה "הנערי" עבר חלף לו זה מכבר מן העולם, התספורת אינה סקסית וג'ודי נראית איתה כמו חלק מההצגה "קריוס ובקטוס" ולא כמו אשת ציבור מכובדת ונאה.

כדמות ציבורית, אשת שר החוץ, היה מצופה שג'ודי תשנה את הרגליה האופנתיים ותתחיל להתלבש בקודים היאים למעמדה החדש. ולא מפני שאנחנו קטנוניים, אלא מפני שתפקיד ציבורי – כשמו כן הוא - נועד לייצג את הציבור. באירועים ממלכתיים ג'ודי היא הפרצוף של המדינה. וככזה, היא יוצרת לנו תדמית זרוקה, זולה, לא רצינית ומזלזלת. הופעותיה בטקסים רשמיים ובפגישות מכובדות מביישת את כולנו, ואפילו לצד בעלה המעונב והרציני נראית ג'ודי לא שייכת, מנוכרת, ילדותית ומעוררת גיחוך ומבוכה, כמו הופעתה בטקס הנחת זר על קבר החייל האלמוני בביקור רשמי של שר החוץ ברוסיה במכנסי ג'ינס צמודים.

הפער בינה לבין הסובבים אותה כל כך גדול, עד שלעתים נראה שהיא נקלעה למקום במקרה (שימו לב למשל לתמונה עם אסד, בה נראית ג'ודי מציצה מאחור, כמו עובר אורח שעושה שלום למצלמה מאחורי גבו של המרואיין). גם כשהיא מתאמצת להתלבש בצורה מכובדת לטקס זה או אחר, נראה כי התלבשה שוב לאחת מהופעותיה הטלוויזיונית, מבלי להתחשב ברגישות שבהופעתה הציבורית.

על ג'ודי לאמץ לה יועצת אופנה או סטייליסטית, שתרכיב לה ארון מכובד וייצוגי, שיהיו בו גם פריטים בעלי אופי צעיר ועכשווי כמו שהיא אוהבת. מעל לכל, ג'ודי צריכה לזכור שאם יום אחד היא תהיה אשת ראש הממשלה, זכוכית המגדלת של הציבור תתקרב ותתהדק עוד יותר. עליה להרפות מהג'ינס והצבע הכחול, ולאמץ פריטים אחרים מבדים שונים ובמגוון צבעים, שישוו לה מראה מכובד, גם אם מקורי.