אווירת סוף מסלול

אולי כדאי להתחיל דווקא מהסוף - מרגע ההכרזה על "הדוגמנית הבאה של ישראל". הרגע בו נחלץ שמה של ויקטוריה מבין שפתיה המאותגרות דיקציה של גלית גוטמן, היה האנטי קליימקס הענק ביותר בעידן הטלוויזיוני הנוכחי בישראל. אחרי שלוש תוכניות לקט מטולאות ומשמימות, נתנו אנשי "הדוגמניות" את הגרנד פינאלה הכי זערורי שרק אפשר. שידור מביך, עתיר פאשלות, נטול גלאם או כל מעודכנות אופנתית מתבקשת מסוג כל שהוא, כזה שאפילו הטראש לא היה מוכן לקבלו אל חיקו הסלחני.

רגע ההכרזה היה הרגע הטלוויזיוני הגרוע ביותר מסוגו. נטול מתח, התרגשות או כל עניין שהוא. באחד הרגעים במהלך הגמר הארוך והבלתי מנומק הזה, שבר חיים אתגר את שיא החוצפה של עצמו והשווה את סכסוך אוולין-ויקטוריה לקרב חטיבת ההראלים של "כוכב נולד".

חיים יקר: צביקה הדר, יואב צפיר וחבר מרעיהם לבית טדי הפקות לא היו מוכנים לחתום בעט הזהב שלהם על מה שייצרו אתמול אנשי ערוץ 10. תסמוך עלי כשאני אומרת לך, שכל פריים, כל משפט, כל שערה שמגיעים לניצנים, עברו בדיקה מדוקדקת שלא משאירה מקום לטעויות כמו זו של פנקסי הנקודות המרשרשים שהפכו את כל שולחן צוות השופטים לפארסה. או שאולי זה היה הפרמננט של מיקי בוגנים.

במסגרת הכישלון הקולוסאלי הפגינה אתמול "הדוגמניות" מיצג מחפיר גם בתחום שאמור להיות לחם חוקה: אופנה, סטיילינג וטרנדים. הנסיונות הפתטים להוסיף אדג' לבגדים התחתונים של טריומף הסתכם בכובעים מטופשים שאפילו גוון סטפאני היתה מדירה גולגולתה מהם, ובכרבולות טישו שנתלו על כתפי הבנות. חוץ מזה היו גם חולצות בטן באווירת שוק בצלאל סוף היום, חולצת פוליאסטר אחת לסוכן של קלאודיה שיפר (איפה הסוכן של ספיר קאופמן), חבורת שופטים אורחים שסבלו מהבלחות גרדרובה סופר בעייתיות ובכלל אווירת סנדרה רינגלר אקלקטית. אם אינני טועה גלית גוטמן כינתה את כל העסק "מרהיב".

באם להידרש לסיכומים הרי שמה שנותר מהריאליטי שהתחיל כהירואין טלוויזיוני מזוקק, גמר כקראק זול. האריזה של "הדוגמניות" מעולם לא הצטיינה בעריכה מדוייקת, בסטיילינג מפתה, בהפקה מתוקתקת ובטח שלא בשואו ראוי. החומר שהפך את התוכנית למשהו שהריח לרגע כמו להיט, היה החומר האנושי. חבורת הצעירות הצנומות שהעניקו לצופים שבציון מפגן של קלישאות על המין הנשי, ולצדן צוות השופטים, שהפך את האמירות השחוקות על עולם הזוהר לליפ גלוס עם אפקט יהלומים. אבל קצת כמו שלפעמים מסתנן לפלייליסט של גלגל"צ שיר יפה באמת שמאבד את האפקטיביות שלו לאחר אינספור השמעות ונידון לקבורת עולמים בסופשבוע רגוע, כך הפכו רגעים טלוויזיונים שנונים ומהנים למאוסים, מעייפים ומרגיזים. תהייתה של אינס בדבר קיומה של המילה "אותנטי" הפכה ללובה של "הדוגמניות". ממש בקרוב הקמפיין לאנציקלופיה בריטניקה.

אחרי שפימפמו לתודעתינו המחוררת ממילא את אותם הקטעים שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע, הלך הטראש ונגמר הכיף. נותרו רק האמיתות העצובות והקשות, שנשים הפנימו את הדיכוי החברתי לתוכו נולדו וישרתו אותו בכיף.

תנו לנו אסקפיזם, נאכל אותו בשמחה, באמת, אבל ראבק, תעשו את זה כמו שצריך. תוכנית ריאליטי שמבקשת לעצמה מקום בספר דברי הימים של הכלום, חייבת לשמור על הצופה דרוך, מרוגש, ודינאמי. ריאליטי שנרדם בשמירה עוד עשוי לגרום לצופה לחשוב על מה שהוא רואה וזה כבר לא פריים טיים מטיריאל. לפרטים נוספים, ע"ע קשת, זכיינית.