גם פיונה של שרק יכולה

מי שלא הצליחה להתברג לעשרים המועמדות הסופיות בתחרות "מלכת היופי" הישראלית מוזמנת לנסות את מזלה באלטרנטיבה המקוונת- תחרות מיס אינטרנט הישראלית. התחרות מופעלת על ידי סוכנות דוגמנות מקומיות בשיתוף עם המכללה הישראלית לדוגמנות. התחרות מתקיימת במדינות נוספות, בהן הונגריה ואיטליה, והגדילו לעשות האנגלים, שם התחרות היא לבחורים גאים במיוחד. בישראל, היא נערכת בשני שלבים: השלב הראשון הוא תחרות חודשית, בה זוכות חמש בנות שיעלו לשלב הסופי.

כדי להשתתף בתחרות, יש לשלוח תמונה לאתר, שתוצג לשיפוט הקהל. רורק להזכירכן: באינטרנט כמו באינטרנט, אין מסננת, וכל בחורה, בין אם היא מירי בוהדנה או פיונה של שרק, יכולה לפרסם את תמונתה ולקבל הצבעות באתר או באס.אם.אס.

שלא ככל תחרות רשמית, בשלב הראשון של תחרות המקוונת אין חוות דעת של אנשי מקצוע מתעשיית האופנה וכל אחד יכול להצביע לפי דעתו. הבדל נוסף הוא באיכות התמונות. את התמונות מצלמים חברים ובני משפחה. איכות התמונות גרועה לרוב, ויש להניח שבתחרות רשמית המתמודדות לא היו עוברות את המיון הראשוני.

גם לזוכות החודשיות וגם לזוכה הסופית מובטח בוק דיגיטלי, ובעיקר חשיפה אינטרנטית. המחיר שהן יצטרכו לשלם הוא חיצי הביקורת של הגולשים, שלא חסים בטוקבקים שלהם על איש, ובטח לא על מטרה נוחה כמו בנות שמציגות עצמן בתחרות מסוג זה. יחד עם זאת, התמודדות עם תגובות מרשעיות היא לבטח שיעור ראשון בעולם האכזרי לא פחות של תעשיית האופנה.