אני מטר שמונים ושלוש מאז גיל 14. אני מודה שלא הייתי חושבת על ניתוח לקיצור הרגליים, אם זה היה אפשרי, אבל הגובה שלי באמת גורם לי לתסבוכות, בעיקר נפשיות. להסתכל על כולם מלמעלה, ולא מהסיבות הנכונות, זה לא כיף גדול. אני יכולה לראות את הכינים של רוב האנשים שמסתובבים סביבי, אני סולם אנושי, אני הפתרון לכל נמוכי הקומה להביא את הקערה מהמדף העליון במטבח.
אני שונאת את הגובה הזה. הוא לא סתם בעייתי, הוא סופר בעייתי. תמיד אהיה גבוהה מרוב הבחורים שאתקל בהם. לצערי הרב הגנטיקה הישראלית מספקת מעט מאד כדורסלנים להתנחם בזרועותיהם, וגם הם, ממה שראיתי, מעדיפים בחורות קומפקטיות יותר, או דוגמניות. אולי אתם חושבים לעצמכם "מה היא מתבכיינת", היא יכולה לעשות קריירה בדוגמנות. ובכן, יש לי חדשות בשבילכם, לא כל בחורה גבוהה היא גם יפה או עונה להגדרה כוסית על. בשביל זה צריך נתונים גנטיים יותר טובים ממה שאני סוחבת.
למצוא פריט לבוש שלא ידגיש את הגובה שלי הוא משימה לא פשוטה. גם אם נדמה שכל הבגדים מעוצבים לדוגמניות ארוכות רגליים, הרי שפס הייצור ההמוני מתמקד בגובה הממוצע. וכך, מכנסיים ארוכים באופן קבוע קצרים עלי, ומכנסיים קצרים נראים עלי מצחיק כי הם קצרים מדי. אותה בעיה אני מוצאת גם בחולצות, שבמרביתן השרוולים קצרים מדי ונראים כמו "שרוולי 7/8". דווקא חצאיות מיני נראות עלי טוב ואני מרבה ללבוש אותן, היות שהן מדגישות את רגלי הארוכות, למרות ששמלות מקסי אין באורך שאני צריכה.
אין נעליים במידה 42
התסכול הכי גדול זה עניין העקבים. כשאני נועלת נעלי עקב אני נראית כמו כדורסלן, ולכן נאלצת לנעול נעלים שטוחות, שלא תמיד מחמיאות, בעיקר כשאני רוצה להיראות אלגנטית. מעבר לזה, נעלי עקב מעניקות זקיפות קומה שלא קשורה לגובה, אלא ליציבה קלאסית, ולמראה סקסי. פעם אחת כהעזתי לנעול נעלי עקב ויצאתי לפיק-אפ בר, לא רק שכמעט הגעתי לתקרה כשעמדתי, גם כשישבתי על הבר הייתי יותר גבוהה מכל היושבים מסביב, גם מהבחורות וגם מברמן אחד, שעמד על משטח מוגבה.
אף בחור נורמלי לא ניגש אלי, ואני לא כונפה. היחיד שניגש היה איזה גמד אחד. אני לא בטוחה אם זה היה בגלל התערבות עם החבר'ה שלו, או כי לעשות פיק אפ לבחורה שגבוהה ממנו בשני ראשים וחצי מחרמן אותו. בעיה נוספת היא, שעם הגובה, מגיעה גם מידת נעליים גדולה, ולכו תמצאו נעלי עקב או סתם נעליים נשיות במידה 42.
הפתרון, תאמינו או לא, הוא בגדי גברים. ג'ינסים של גברים, סניקרס של גברים וטי-שירטים של גברים. אני מחכה ליום בו אמצא לי בן-זוג כדורסלן, וכך, כמו חברות טובות, נוכל להחליף בינינו בגדים ולחלוק את המלתחה.