מדוגמנית למעצבת

עד לפני 8 שנים היתה מליסה אודבש טופ-מודל שדגמנה בגדי ים. במהלך הקריירה שלה כדוגמנית יצא לה ללבוש כמה וכמה בגדי ים, שאת מרביתם היא מצאה כמעוצבים בצורה מוגזמת, לא נוחים, ושנועדו רק כדי למשוך תשומת לב. יום אחד, ב-1995, נשבר לה. "הדברים שהייתי צריכה ללבוש היו איומים" היא אומרת, "הייתי מדגמנת בגדי ים שהיו נוצצים ומלוקקים ופשוט חשבתי לעצמי: אני יכולה לעצב משהו יותר מוצלח מזה".

וכך היא עשתה. מליסה החלה לעצב ולתפור בעצמה בגדי ים, מתוך רצון לייצר בגדי ים שיהיו נוחים ומחמיאים לגוף הנשי, ולא רק יפים אבל בלתי ניתנים ללבישה. את הדגמים שייצרה היא הציעה לבוטיקים במילאנו, כדי שימכרו אותם. שנתיים לאחר שהשיקה את הקולקציה הראשונה, הפך ביקיני בעיצובה, עם הדפס זברה, למוצר הנמכר ביותר בקטלוג של חברת ויקטוריה'ס סיקרטס. בגד ים נוסף הפך לפופולרי ביותר באמריקה, לאחר שהופיע על שער המגאזין "גלאמור".

העיצובים של מליסה מושפעים מעיצוב האופנה האיטלקי – סגנון פשוט, בדים באיכות גבוהה וקו אלגנטי. לדבריה, רוב מעצבי בגדי הים לא מבינים נשים. "כל בגד ים שאני מעצבת הוא כמו עבודת אומנות. ההרמוניה בין הדגם עצמו לגוף הנשי צריכה להיות מדוייקת". במקום "ברזלים" או ריפוד היא משתמשת בגומי עדין שנתפר לתוך הבטנה. היא גם בוחרת חומרים המשמשים לתפירת הלבשה תחתונה, במקום החומרים מהם נתפרים בדרך כלל בגדי ים, והוכחו כפחות נוחים.

ב-2003 השיקה מליסה קו בגדי ים בשיתוף חברת ספידו, לציון יום ההולדת ה-75 לחברה. במסגרת זו היא עיצבה עבור החברה קו בגדי ים אופנתי ולא רק ספורטיבי, שמורכב מדגמים בלעדיים, ביקינים, שלמים, בשילוב עור, אבנים חצי-יקרות כמו טורקיז וקורל, ועוד.

כיום נמכרים בגדי הים שלה בחנויות בניו יורק, לוס אנג'לס, פריז, רומא, מדריד ואתונה. הסטודיו שלה נמצא ברחוב מייפר בלונדון. בישראל עדיין אי אפשר להשיג את בגדי הים, אך בקרוב תפעל חנות מקוונת באתר האינטרנט שלה.