סצנה מוכרת: אתה יושב עם כמה חבר'ה בפאב. ממול בחורה שעושה לך עיניים. אתה מתלבט, 'לגשת או לא לגשת'. בסוף אתה ניגש. אין לכם כל כך על מה לדבר, אבל יהיה בסדר. אחרי חמש דקות של שיחה אתה מרגיש שזהו, מצאת את אהבת חייך. היא, כנראה, לא כל כך התרשמה. אתה מבקש טלפון ונענה במשפט הלאקוני "יש לי חבר". עוד איקס לרשימה. בערים הגדולות בארה"ב החליטו שדי לכישלון והקימו שירותי "פיקס אפ", המגדילים את סיכויי הגברים להצליח בפעולת החיזור באופן משמעותי.
הכל החל לפני כשנתיים, במחקר תמים שהתפרסם ב"ניו יורק טיימס". על פי תוצאות המחקר, גבר שמסתובב בחברת נשים, יהיה נחשק יותר בעיני נשים אחרות. ולכן, כאשר אישה מקבלת ממנו פנייה, היא מרגישה טפיחה משמעותית לאגו, שהרי, הנה הוא אותו בחור, המוקף בפצצות מכל עבר, מעדיף אותה על פני כל אותן בחורות המקיפות אותו. העובדה שהגבר מוקף בבנות המין היפה, נוסכת בבחורות אחרות תחושת ביטחון שמדובר באדם רציני ביותר.
וכך, על פי המחקר הזה, צמחו שירותי ה"פיקס-אפ", שנועדו להקל על הגבר. כל כך להקל עליו, שלא רק שהוא מוקף בחברת נשים, הן גם מתדרכות אותו כיצד לגשת ומה לומר. לעתים הן אף מזמינות את הבחורה בעצמן ועושות גם את מלאכת החיזור עבורו. יותר קל ובטוח מזה לא יכול להיות.
קחו לדוגמה את ג'וש לין בן ה-29 מלוס אנג'לס. לין יושב בפאבים בעיר כשהוא מלטף את היפהפייה שלצידו ומפריח נשיקות באוויר לבחורה אחרת שיושבת איתו לשולחן. מה שאף אחד אינו יודע, הוא שהבחורות המהפנטות, נינה רובין ומארני קינריס, הן בעצם בנות לוויה מושכרות. הוא משלם להן 75 דולר לשעה, עם מינימום של שלוש שעות, על מנת שינעימו את זמנו ויציגו אותו בעיני היושבים במקום כגבר הכי מבוקש בעיר.
ג'וש אכן מעוניין בקשר רציני. הוא מפנה מבטו ורואה אישה בקצה הבר. "את זאת" הוא מסמן לבנות לווייתו. רובין וקינריס בוחנות את המבוקשת ואומרות ללקוח כיצד לגשת אליה. "זו שם בפינה", הן אומרות, "קלת דעת. היא באה לעשות חיים". ג'וש ניגש, נבוך מעט. הוא עצבני, הגישה שלה, ממנה הוזהר מראש, לא ממש מתאימה לו, ולכן הוא חוזר כלעומת שבא. "מכאן ואילך זה תלוי רק בו, אנחנו לא יכולות לעשות כלום", מודה קינריס. היא מציינת כי יש לה 75 אחוזי הצלחה, דהיינו מכל ארבע נשים, שלוש יתנו את הטלפון. 90 אחוז ממספרי הטלפון אמיתיים. ואכן, לבחורה הבאה ג'וש ניגש בביטחון גבוה יותר והופ יש לו מספר טלפון ביד.
הדבר הבא בעולם ההיכרויות
חברת "אייס ברייקרס" (שוברות הקרח) הוקמה לפני פחות משנתיים על ידי רובין וקינריס ופורסמה תחת קטגורית "מחפשים קשר" באתר אינטרנט פופולארי. בבוקר שלמחרת פרסום המודעה הראשונית הן מצאו 75 פניות לתיבת הדואר שלהן. "אנחנו נלחמות בתופעת ההיכרויות באינטרנט, זו שהגבר הממוצע שלא בדיוק יודע להתחיל עם בחורות בפאבים נשאב אליה כל כך".
כיום מונה החברה 25 נשים. התענוג אינו זול, אם המחיר לשעה בלוס אנג'לס עוד סביר, הרי שבניו יורק נעים המחירים בין 100 ל-150 דולר לשעה. שלוש שעות של בילוי עשויות להגיע ליותר מ-300 דולר, סכום שיכול להספיק לשכחרת שירותיה של נערת ליווי. אלא שזה לא המסר של "אייס ברייקרס" וחברות הפיקס-אפ האחרות. הן לא מוכרות יחסי מין זמינים, אלא סיוע במציאת מערכות יחסים. הלקוחות, בגיל ממוצע של 35, מעולם לא עזבו את הפאב בלוויית האישה עימה החלו בשיחה, אך לא מעטים מהם דיווחו על המשך הקשר בימים שאחרי.
התופעה הולכת ומתרחבת בארה"ב. דן קפלוביץ מהמגזין "מנ'ס אדג'", כותב במאמר: "לא האמנתי שזה יכול לעבוד, אבל אחרי פחות מחצי שעה כבר הבנתי שזה כנראה הדבר הבא בעולם ההיכרויות". רובין וקינריס כבר מתכננות את השלב הבא בביזנס המשגשג שלהן שידוכים הומוסקסואליים.