ארון הבגדים של איתי אטיאס

זו השנה השלישית שאיתי אטיאס יוביל את קמפיין חברת האופנה לגברים "כאוס". האמת היא, שיש להם סיבה להיות מרוצים, בתחקור "ארון הבגדים" שערכנו לאטיאס, הוא גילה נאמנות יוצאת דופן למותג ודאג להזכיר אותו כמעט בכל תשובה. רק שאלות מתחכמות במיוחד הצליחו לחלץ ממנו שמות של מעצבים אחרים. עבודה כזאת, בהחלט מצדיקה 50 אלף דולר לעונה.

חולצת בטן וחצאית מיני (אטיאס, מסתבר הוא קורא נאמן של "ארון הבגדים" עם דוגמניות ארצנו, שזו התשובה המועדפת עליהן).

אין לי תוכניות לצעוד על השטיח האדום, אבל אם זה יקרה, אלבש חליפה של כאוס, ככל הנראה חליפה כמו שתפרו לי לחתונה, ממשי לבן פראי.

לבן ושחור.

כ-20 ג'ינסים, בעיקר של כאוס, ושניים של דיזל.

עד לפני כמה שנים חשבתי שלעולם לא אלבש ורוד, אבל עכשיו יש לי כמה חולצות ורודות, וזה מגניב.

אני לא ממש משקיע בלבוש. זאת לעומת חברי הטוב שלומי סרנגה, שקונה בגדים בשיגעון. אני לא מוצא את עצמי נמשך לקניות האלה. בסך הכל אני די צנוע, וגם חברת כאוס דואגת לי לבגדים. לפני כמה זמן אישתי קנתה לי בגדים בזארה והם היו סבבה.

אני לא כל כך מבין בטרנדים.

ז'קט שלבשתי בהשקה של הספר שלי, שחור עם פסים באפור עם טלאים ואפליקציות עליו,משהו מגניב לגמרי, של כאוס כמובן.

נעלי אצבע שקניתי לא מזמן ומעולם לא נעלתי, נשארו בארון.

ג'ינס וחולצה מכופתרת קצרה, עם מגפיים שחבר שלי מושיק גלאמין קנה לי באיטליה, מעור נחש.

עם הצלם וחברי הקרוב דוד עדיקא, עם מושיק גלאמין או עם שלומי סרנגה. כולם חבר'ה שיודעים ואוהבים להתלבש.

ז'אן פול גוטייה.

הוגו בוס.