שולפים מהשרוול

חבל שחברות האופנה מציעות לחורף 2006 את אותו הדבר בדיוק. אמנם הלוקים – ששאובים מהתקופה הוויקטוריאנית, מהבארוק ומעולם הפולקלור המזרח אירופי - נראים נפלא, וכבר הרבה זמן שלא הציעה האופנה כזה עושר ומראה קלאסי שהוא גם מאד חם. אבל נשאלת השאלה איך כל זה קשור לאזורינו המזרח תיכוני, שלא לומר לוונטיני. חזרתן של הפרוות המגעילות מקוממת, כי אולי במדינות קפואות כמו ברוסיה או בסקנדינביה יש להן צידוק, אך אצלנו הן נראות ממש דוחות ומיותרות. מי שתקנה פרוות החורף נצטרך לחשוב איך היא תסביר את זה לנכדים שלה בזמן שבו ייחשב הדבר ברברי, כמו הכיבוש.

אבל אלמנט נחמד שנמצא באופנת החורף, ושאין איתו שום בעיה בכאילו-חורף הישראלי, הם שרוולים מסוג שלא ראינו כבר הרבה זמן. בחורף שעבר היו השרוולים המנופחים בכתפיים ההברקה של העונה, ונשאבו מתקופות מוקדמות בהיסטוריה. בחורף הבא עלינו לטובה מככבים שרוולים מנופחים שנסגרים בפרק היד וגם הם מגיעים מהעבר הרחוק.

בקולקציה של מנגו, שאמנם דומה להחריד לזאת של שאר החברות אבל בהחלט מעוררת חשק, יש לפחות שלוש דוגמאות לשרוול המנופח: בשמלת טורקיז כהה מבד נשפך; בסריג קאמל, שבו השרוול ארוך ומכסה את אצבעות כף היד; במעיל שחור מקטיפה, עם צווארון סיני, חגורה במותן והדפס אוריינטלי לאורך החזית.

השרוול המתרחב, שבו עודף בד ניכר שמתכנס ונסגר על פרק היד, כמו בלון, מקנה איזו תחושה של פנאי ושל החיים הטובים. אין בו את היעילות שיש בשרוולים צרים, שמאפשרים פעולה חופשית של הידיים. השרוול-בלון מסרבל את פרק כף היד ומשפיע על תנועת הגוף בכך שהידיים לא משוחררות והופכות עצלניות ורכות עקב עומס הבד שמונח עליהן. סיגול תנועות גוף איטיות יותר ומפונקות לא יזיקו לנו כלל בעולם הממהר בו אנו חיים.

הצללית שיוצרים השרוולים מדגישה את אזור הכתפיים והצוואר, שם החלק הצר של השרוול, אבל הם לא מחמיאים לבחורות נמוכות, שכן הם מושכים את נקודת הכובד למטה. בנות שאינן גבוהות מטבען מוטב שייזהרו מהשרוול הנפוח, או שיעלו על עקבים.