ההופעה הכי טובה שלי

הצלם שי איגנץ והכתבת ענת אור פנו לרגל ראש השנה לסלבריטאים מתחומים שונים, וצילמו אותם בביתם, כשהם לובשים את הבגדים האהובים עליהם ביותר.

הזמרת והוציירת ג'וזי כץ, צולמה בתל אביב בשמלה לבנה בטכניקה מורכבת של תחרה בעבודת יד. "קניתי אותה בניו יורק בשנת 69'. יום אחד נכנסתי לחנות יד שנייה והיה שם סל מקש ומשום מה הכנסתי את הידיים לתחתית של הסל והוצאתי אותה, זה כאילו לא הייתי אני. אמרתי: 'איך מישהו היה יכול לזרוק דבר כזה?' היא היתה מתחת לבגדים מחרידים בחנות של אלטע זאכן. מישהו אמר לי שזו שמלת כלה ואמרתי שלא אכפת לי. היא עלתה 25 דולר. פעם מישהי ביקשה שאשאיל לה אותה כשמלת כלה. בדרך כלל אני נדיבה מאוד בדברים האלה, אם אני לובשת משהו וחברה אוהבת את זה למחרת הוא אצלה. הפעם סירבתי, השמלה מאוד עדינה ויקרה לי".

קעקוע: על יד ימין יש לה קעקוע גדול של ציור יפאני בצבעי שחור-אדום. "רציתי הרבה שנים לעשות קעקוע והבן שלי לא אישר לי. ביום הולדת 64 הוא לקח אותי למקעקע, אבי ואנונו, ששאל אותי מה אני רוצה, עניתי לו 'משהו זורם' והוא צייר בשבילי במיוחד את הציור הזה. עשיתי בכוונה ביד ימין כדי שיראו אותו כשאני מחזיקה את המיקרופון. כולם נורא אוהבים אותו".

"בדרך כלל אני לובשת ג'ינס וטריקו, גם על הבמה. כשהייתי נשואה לבעלי השני ז"ל, הוא היה הסגן של דונלד טראמפ, והיינו מוזמנים לאירועים מכובדים, הייתי צריכה לקנות בגדים בסגנון אלגנט אמריקאי". מה תלבש בחג: "בטח אהיה בבית עם הילדים שלי והנכד. אני לא עושה עניין מהחג. אלבש משהו נוח, שמלה רחבה או טרנינג, משהו חפיף ככה".

השחקנית והאמנית הפלסטית ראידה אדון (33) צולמה בירושלים בגופיה מבד ירוק שקוף. "קניתי אותה בתחילת הקיץ בשינקין בתל אביב. היא כל כך נשית ומאוד סקסית ואי אפשר לצאת בה לכל מקום כי היא מאוד חשופה. אני אוהבת ללבוש בגדים נשיים ועדינים, לא בצורה שמזמינה סקס". חצאית: "לא ידעתי מה להתאים לגופיה, חיפשתי חודש שלם חצאית ארוכה כמו שאני רוצה. אני אוהבת בגדים ארוכים, זה עושה לי טוב לגוף ונותן לי להרגיש כזאת ארוכה. בסוף מצאתי אותה בחנות בירושלים שמוכרת בגדים מהודו. אני מאוד אוהבת בגדים הודיים".

"בעבודות האמנות שלי אני משתמשת בבגדים שאני מעצבת. במיצב מצולם בשם 'פסאתין' (שמלות) הצגתי שמלות שחורות ארוכות מאוד, 1.80 מטר. בתערוכה שנפתחה השבוע בינקו דאדא בעין הוד אני מציגה עבודת וידיאו שנקראת 'לעבר החומות' ובה בגדים לבנים כמו נזיריים. העבודה עוסקת ביציאה מהבית, בפחד - כשאתה יוצא מהבית מה אתה לוקח אתך. כשאני עושה אמנות אני מעצבת בגדים אחרת מאיך שאני מתלבשת".

מה תלבש בחג: השנה הרמדאן וראש השנה יוצאים באותו יום. "לפעמים אני חוגגת את החגים היהודיים אצל בני דודים שלי, שהם יהודים. השנה אחגוג בהוסטל עם אנשים חולי נפש, שאני מאוד אוהבת. אני עובדת בהוסטל כמדריכה, אז אני נשארת אתם. בבית שלנו חוגגים את חגי שלוש הדתות, אני תמיד אומרת שאני מוסלמית קתולית שומרת שבת. אני עוד לא יודעת מה אלבש. אני מתלבשת יפה כל יום, אין לי משהו ספציפי לחג".

העיתונאי, תסריטאי ומפיק גל אוחובסקי (47), צולם בתל אביב בחולצת כותנה בצבע כחול-שחור של הלמוט לאנג. "במבט ראשון, חוץ מלראות שהיא יפה, אתה לא יכול להבין שום דבר עליה. קניתי אותה בניו יורק בתקופה שהיתה לי תוכנית בטלוויזיה והייתי נורא עשיר. היא בת שש בערך ואין לה תחליף, היא חתוכה הכי נכון בשבילי". מכנסיים: מכנסי כמו-דגמ"ח של סטוזי (stussy). "קניתי אותם בחנות שלהם בסוהו בניו יורק. במקור זו חברה שמייצרת בגדים כמו של ראפרים, של אופנת רחוב, אבל הם, בניגוד לכל החברות שהבגדים שלהם ענקיים, יחסית יעילים. המכנסיים הם מכותנה נורא דקיקה ולכן מושלמים לקיץ ישראלי. עוד יתרון זה הכיסים, כי אני שונא ללכת עם ארנק. כשחזרתי לארץ הבנתי שזאת המצאת המאה וניסיתי להשיג עוד זוג, אבל הם כבר אזלו". חגורה: "סתם חמודה של אגנס בי (מעצבת צרפתייה).

אולי זה המקום להגיד משהו על מותגים בכלל. בארץ כשאומרים על מישהו שהוא לובש מותגים מתכוונים לקסטרו, וכמו שאני אוהב להגיד, גם סנו ז'אוול זה מותג. על בגדי מעצבים, אלה שיפים, אין תווית, זה לא משהו שמכריז על עצמו". סניקרס: "הן מקו שנקרא BBC שעיצב פארל ויליאמס (מפיק מוסיקלי נודע) לריבוק. יש לי עוד זוג מאותו ליין, דגם שיצא במהדורה מוגבלת של 500 עותקים בכל העולם ונאלצתי להתחנן בפני מוכרים בניו יורק שישמרו לי זוג. עם הזוג הזה כבר היה יותר קל, מצאתי חנות באינטרנט שמוכרת אותן בנחמדות ושולחת אותן עד תל אביב. זו היתה מהדורה מוגבלת קצת יותר גדולה והיתה פחות היסטריה".

"כיוון שאני לא אוהב חולצות עם הדפסים משונים שהופכים אותך לרמזור, אני חושב שגברים מבוגרים שרוצים לבלות, הדרך הכי טובה זה דרך הסניקרס. היום אפילו מתחת לחליפה למשרד אפשר לנעול נעלי התעמלות. בעולם זה נחשב תו תקן, אפילו לא חדשני". מה ילבש בחג: "נהיה אצל הורי, בחדרה, ארוחה משפחתית כמקובל. בטח אלבש איזושהי חולצה חגיגית, משהו כזה שלובשים בערב חג".