שוק הטי-שירטים שנערך בסוף השבוע בתל אביב, הצליח להפתיע אפילו את מארגניו, לא כל שכן את המשתתפים. 6,000 איש ביקרו בשוק במהלך היומייים בהם נערך (כך לפי המארגנים), ובהתחשב בכך שזהו אירוע שנערך בפעם הראשונה, והושק ב"השקה רכה" יחסית, מדובר בהצלחה. וה"הצלחה", אינה נמדדת בכך שהמארגנים או המשתתפים בשוק גרפו לכיסם רווחים אדירים (כי הם לא), אלא דווקא בהוכחה לכוחה של האלטרנטיבה.
בשנים האחרונות, האלטרנטיבה האופנתית היחידה כמעט, היא שוק המעצבים. ואולם, אלטרנטיבה היא מילה מעט בעייתית כשמדובר באירוע שהפך עצום מימדים, ממוסחר ושנמכרים בו גם מותגים, חלקם במחירים שאינם שווים לכל כיס. ובאותו עניין, קשה לכנות שוק אופנה שנערך בגני התערוכה, כ"אלטרנטיבי".
לעומתו, שוק הטי-שירטים נערך במרכז תל אביב, ולקחו בו חלק מעצבים שאין להם חנויות או מותג מוכר. אחת מהמשתתפות באירוע ציינה, שלמעשה כל מי שחפץ לקשקש משהו על חולצת T ולמכור אותה, היה מוזמן לעשות כן. אמנם אחת מהמבקרות בשוק טענה שפה היתה גם אחת מנקודות החולשה שלו, הפערים בין העיצובים האיכותיים והמוקפדים יותר ואלו החובבניים, אך זהו גם החן שיש באלטרנטיבה.
יש אפילו מי שהשווה את האווירה וההתנהלות במקום לזו של שוק "קאמדן" בלונדון, שהוא שוק לאופנה אלטרנטיבית ונמכרים בו גם בגדי סאדו-מאזו, וינטאז' ויד שניה, או בקיצור, כל מה שלא תוכלו למצוא ברשתות המאורגנות והממוסדות.
תפרו כל הלילה
המשתתפים ה"ממוסדים" ביותר בשוק הטי-שירטים היו מותגים כמו Gsus או קארין אנד מי, וגם הם, כמו כל המשתתפים האחרים הוגבלו ל-120 שקל בלבד לחולצה. לצדם הציגו מעצבים צעירים כמו "המאוורר", "רובוטה" ו-"Bubulu", ובסך הכל היו במקום רק כ-30 דוכנים.
רבים מהמשתתפים בשוק מכרו את כל הקולקציה שלהם כבר ביום הראשון, ונאלצו לנסוע הביתה, לתפור כל הלילה ולשוב למחרת עם מה שהספיקו להכין. כך למשל, רוני בן עמי והילה וינברג, בעלות המותג BUFFY'S, שעיסוקן הקבוע הוא עיצוב גרפי. רוני והילה פתחו את הדוכן ביום הראשון כשבאמתחתן כ-100 גופיות סבא מעוטרות בפאצ'ים מקוריים שהן עיצבו וציירו, ומכרו את כולן עד האחרונה כבר בסוף היום הראשון לשוק (הגופיות נמכרו במחירים של 60-70 שקל האחת). "נאלצנו לחזור לסטודיו ותפרנו כל הלילה עוד כ-50 גופיות וגם הן נמכרו עד האחרונה", אומרת רוני.
לדבריה, היתה הרגשה של ראשוניות ונסיוניות, בעיקר כי אי אפשר היה להשיג דברים שאפשר לקנות בקניונים. "אנשים באו לחפש ולקנות דברים מעניינים, שאי אפשר לקנות בשום מקום אחר. הרבה אנשים גם באו כדי להיות במקום ולהינות מהאווירה ומהמוזיקה ולא כדי לקנות". בשורה התחתונה, ניתן לומר שהשוק הצליח להחזיר את התשוקה הישנה לאופנה חדשה ולא מאורגנת.