כל הטקסטים שליוו את פתיחתה של החנות החדשה "רדיקל קום איל פו" בנמל בילבלו אותי. בביקור בחנות התבלבלתי עוד יותר משפע הפריטים. אז כדי להבין מה זו החנות הזאת, שלא נראית כמו חנות בגדים אלא יותר כמו מיצג, נפגשתי לשיחה עם יעל טרגן, הרכש הצעיר והבועט של בית "קום איל פו", שהיא אחת האחראיות למה שקורה בחנות.
טרגן בת השלושים מסבירה שלחנות יש קולקציית בית, שהיא אחרת מזו שנמכרת בשאר הרשת, וסביבה מתרכזים פריטים שונים ובחלקם משונים. "החנות היא אסופה של המון יוצרים, שהמכנה המשותף ביניהם הוא אינדיבידואליזם וסיפור אנושי מיוחד. בעקבות זאת נוצר ערב-רב של פריטים, שהקשר היחיד ביניהם הוא זה שהם נמצאים פה. לא כל העבודות הן מתחום האופנה והטקסטיל יש גם ספרים ודיסקים, פנזינים (מגזינים תוצרת בית) ואקססוריז, כמו תיקים, תכשיטים, סיכות וצעיפים, וגם הדומי ישיבה, כלי קרמיקה ופסלים מעיסת נייר.
עיצוב החנות משתנה בכל עונה. בקיץ היה זה מיצג בהשראת גן, שהקימה נתי אלמגור, עובדת הרשת שעוסקת בעיצוב תפאורה ותלבושות. הגן שלה היה עשוי מכל מה שאפשר למצוא על הרצפה בסטודיו לעיצוב אופנה: קולבים, כפתורים ושאריות בדים. החורף הפכה החנות למשהו שדומה לקליניקה מבהיקה מלובן, עם ארון אמייל לבן בסגנון רפואי ומיטת טיפולים רכה במרכז החנות.
"החולצה לא נתפרה ע"י מי שאין לו מה לאכול"
קולקציית הבית של "רדיקל" היא קטנה ומתעדכנות כל הזמן. התכנים שלה והחשיבה השיווקית שמאחוריה שונים ממה שמקובל בעולם האופנה ונובעים מהקצנה של נושא הקולקציה הכללית של קום איל פו בכל עונה. הלקוחות הקבועות של בית האופנה עשויות להיות מופתעות ואפילו מאוכזבות, מכך שלא ייפגשו שם את מה שהן רגילות לו, אבל זה לא מפחיד את הצוות שמאחורי החנות. "ככה אנחנו נחשפים לקהלים נוספים מלבד הלקוחות הקבועות שלנו, ואנחנו חושפים אוכלוסיה שלא מגיעה ל"סלון מזל" לרעיונות שהם יותר בשוליים. מי שרוצה יכול ליהנות מהאסתטיקה ומי שרוצה יכול למצוא פה דברים יותר בועטים".
לקולקציית הבית מצטרפות עוד קולקציות שייחודיות לחנות שבנמל, אחת מהן היא הקסטומייזינג, שהפריטים בה הם ONE OF. מעצבות הרשת לוקחות בגדים שזה עתה יצאו מקו הייצור, חותכות, מפרקות וגוזרות אותם, מבצעות בהם מניפולציות עיצוביות ומיחזור והופכות אותן למשהו אחר מדמותם המקורית. לא כל בית אופנה היה מעז להתחרע ככה על בגדים שלו, שהקפדה רבה הושקעה בהכנתם. "העניין הרדיקלי", מסבירה טרגן, "הוא שמעבר לחוויה האסתטית שמחכה לכל מי שמגיע למתחם, יש כאן גם חווית קנייה אבל יש לה ערך מוסף. אנו מבליטים את האינדיבידואל שברעיון, שבבבגד ושבלקוחה בצורת התלייה, ששונה מאוד מזו שאנו רגילים לה בחנויות בגדים, שם מבליטים את המוצר".
בנוסף לבגדים המורכבים והמיוחדים שאינם זולים, בכל עונה יהיה גם קו של טי שירטים שנקרא T SPOT, שמחירן הוא 129 ¤. בקיץ היתה זו טרגן שהכינה חולצות טריקו עם כיתובים שיוצאים נגד תרבות הצריכה כמו "חולצה זו לא נתפרה בידי מי שאין לו מה ללבוש" או "חולצה זו לא נקנתה ביום ללא קניות".
האירוניה העצמית שיש בפריטים שכאלו מבטאת את הקונפליקט בין ערכים אנטי צרכניים מחד לעיסוק צרכני מאידך. "זו חנות שמצד אחד מוכרת מוצרים ומצד שני רוצה לנסח ערכים ואמירה דרך העשייה שלה. אנחנו כל הזמן מתעסקים עם הקונפליקט הזה, כי הרבה יותר קל לפרסם מאמר כדי לבטא דעה, אבל לעשות בגדים זו גם דרך להגיע לאנשים", אומרת טרגן.