דנסינג קווין

מפיקי התוכנית "רוקדים עם כוכבים" עברו פחות או יותר את כל חנויות המעצבים בתל אביב בניסיון לחפש שמלות ראויות לרקדנים. החיפושים הסתיימו כשהגיעו לסטודיו של המעצבת אפרת קליג שתופרת שמלות מהז'אנר הזה לאירועים ולא רק לערבי ריקוד סאלוניים. השמלות שחיפשו בהפקה היו אמורות לשמש את הרקדנים בצילומי הפרומו לתוכנית ועל כן היה חשוב שיהיו זוהרות ומרשימות. קליג מספרת שלכל אחת מהרקדניות נתפרה שמלה שמתאימה במיוחד לה, ומכאן והלאה, היא הפכה למעצבת הרשמית של בגדי התוכנית.

לפני כל ריקוד היא משוחחת עם הכוכבות, ולפי מה שמתאים להן, בשילוב עם אופי הריקוד, היא מעצבת את השמלה. כך למשל, ריקוד הרומבה הספרדי הוא ריקוד חושני במיוחד, שנירקד עם שמלות וולנים בדרך כלל באדום. קליג בחרה לתפור את השמלה דווקא מבד ירוק, כדי שהיא תהיה אופנתית יותר.

ההתמודדות עם מבנה הגוף של הכוכבים לא היתה קלה. מה עושים כשצריך לעצב שמלה לריקוד לטיני, בו חשוב מאוד להראות רגליים, אבל לרקדנית יש רגליים עבות? קליג פתרה את הבעיה באמצעות תפירה של חלק עליון קצר וחלק תחתון ארוך, כדי להוסיף אורך לגוף. היא גם עשתה שימוש בא-סימטרייה כדי שרגל אחת תבצבץ החוצה מהשמלה ותיראה ארוכה יותר. פטנט נוסף הוא להוסיף הרבה בד כדי שתיראה תנועה.

ההתמודדות של קליג עם הגוף של בקי גריפין היתה שונה. גריפין מאוד רזה ואין לה חזה גדול או טליה אבל יש לה פנים מרשימות וזרועות חזקות. לכן בחרה קליג להדגיש את הזרועות והמחשופים. היא עיצבה לגריפין שמלות עם יותר בד באגן, זרועות מכוסות ומחשופים עמוקים, מה שמדגיש את הטליה.

הגוף של ניצה שאול, לפי קליג, הוא מאוד נשי ומחוטב, ולכן היא לא חששה לעצב לה שמלות עם מחשופים עמוקים או שמלות צמודות באגן, במראה של בורגנות אצילית. עם שירז היה לקליג הכי קל, לא רק בגלל הגוף אלא כי היא מקצועית באופיה ויודעת איך "להחזיק בגד".

אחת הסוגיות הבולטות בתוכנית הוא החזה הגדול של אנה, בת זוגו של סמי הורי. קליג סבורה שמדובר בחזה זקוף ועשיר, שאין סיבה להסתיר אותו, להיפך. לכן, בחלק מהשמלות היא יצרה מחשופים שהראו חצי מהחזה. יחד עם זאת, היא לא נגררה אל המובן מאליו ולכן לא עיצבה את כל השמלות במראה חשוף, באחת התוכניות היא אף עיצבה לה שמלה עם צווארון גולף, כדי להדגיש את הרגליים היפות שלה.

מבחינת הבנים המצב היה יותר קשה. בתחילה, הם לא הסכימו ללבוש בגדים נוצצים וצמודים והתמרמרו על הלבוש. אבל ברגע שהם ראו את השמלות של הבנות ואת אולם הריקודים, הם הבינו שזה הדבר הנכון לתוכנית והסכימו ללכת עם הפנטזיה עד הסוף. קליג מציינת לטובה את סמי הורי ה"הורס" וטוענת שהמראה מתאים לו, וכי בעזרתו נשבר מיתוס מאוד גדול לפיו גברים לא לובשים צמוד וקריסטלים.

אפרת קליג, בת 32, עזבה את הארץ מייד אחרי הצבא וטסה לפריז ללמוד עיצוב אופנה באקדמיה לתפירה עילית "שמברה סנדיקל דה לה הוט קוטור". היא למדה בבית הספר 5 שנים והתמחתה בעיצוב בגדים לאופרה ולתיאטרון, מה שהקנה לה את הכלים ליצור בגדים המפסלים את הגוף: מחוכים פנימיים, חלוקה לפרופורציות שונות מהקיים וכן הלאה.

קליג עבדה בצוות של כריסטיאן דיור וג'ון גליאנו והיתה אחראית על יצירת המוטיבים שמשתלבים בשמלות כמו רקמות ואביזרים. במקביל פיתחה קליינטורה פרטית של לקוחות מאוד עשירות, מה שהוביל לפתיחת בית אופנה משלה ברובע ה-16, בסמוך לשדירת שאנז אליזה היוקרתית.

למרות ההצלחה, היא חזרה לארץ בעקבות בעלה, והעבירה את המתפרה לתל אביב. יחד עם זאת היא ממשיכה לשווק שמלות כלה לבוטיקים יוקרתיים במונטה קארלו ובקאן, ומתניידת על קו ת"א-צרפת. קליג מספרת שיש לקוחות שישמחו ללבוש שמלות מהסוג שהיא תופרת לתוכנית גם לאירועים, וכי גם בארץ פלח השוק של הקהל הזה הולך וגדל, יש יותר אומץ ויותר נכונות לבחור עיצובים נועזים, דרמטיים בצבעוניות מסחררת.

אפרת קליג, דיזנגוף 255, ת"א, בתיאום מראש.