ותודה לסנדרה

אחרי תקופה ארוכה בה העין התרגלה לראות בקרדיטים של הפקות האופנה את שמותיהם של אותם הסטייליסטים בכירים התרחב בשנים האחרונות התחום ומיני שמות צעירים שסנדרה רינגלר הדליקה אותם על המקצוע, החלו נוהרים פנימה בהמוניהם.

הפיכתה של פטרישיה פילד סטייליסטית העל של הסדרה סקס והעיר הגדולה לסלב בזכות עצמה, תרמה גם היא למיצוב התחום כנחשק ומהנה.וכך נעלמה מהשפה המילה "מלבישה" ונותרו עמנו רק הסטייליסטים שעושים חיים משוגעים.

שלושת ותיקי ואבות התחום בארץ: ראובן (האמן) כהן, יעל (התותחית) שנברגר, ואפרת (שהעזה לפרוש) שנהר-פדואה, נדרשו לשאלה המרכזית: האם כל אחד עם קצת טעם טוב וקשרים יכול להיות סטייליסט?

יעל שנברגר (40 התחילה כאסיסטנטית של שירה ברויאר, כתבת האופנה של עיתון הארץ, אז מפיקת אופנה עסוקה. "התחלתי בקטלוג לפולגת ועברתי לשני מדורים קטנים בעיתון חדשות" היא נזכרת.

עם הולדתו של ערוץ 2 נדרשו ידיים עובדות ושנברגר עברה מהסטילס לצלולואיד. היא סיגננה פרסומות ל-yes, סלקום ואסקייפ ועבדה בתקופת הבחירות של 99' כסטייליסטית האישית של אהוד ברק.

"מי שנכנס לתחום הזה צריך לרצות לגרום לאנשים להיראות טוב, תשוקה לאספנות, לחיטוט ואגירה ותשוקה לאופנה ולבגד. סטייליסט מתחיל צריך להביא משהו מעצמו כדי להצליח. בלי חיבור אמיתי זה לא יעבוד. הקהל מזהה זיופים, גם אם באופן לא מודע. כדי לגרום לאובייקט להיראות היסטרי, צריך לדעת להקשיב לו".

שנברגר מציינת גם תכונות אופי שחשובות לפרחי הסטיילינג הצעירים: "חייבים לאהוב להסתכל ולפתח ראייה ביקורתית, אמיתית ואישית. נדרשת חריפות וסקרנות, צריך לספק פרשנות ולשמור על החופש הפנימי. יש הרבה עבודה שחורה במקצוע הזה. חייבים לזכור שגם הסטייליסט הכי מפורסם ונחשב בעולם מסתובב בשווקים ההומים ונובר".

טיפ לסיום? "צריך סיכות ביטחון, זוג מספריים ולהעיף את העקבים. זו עבודה לאנשים בנעליים שטוחות".

ראובן כהן (40) כניראה מלך הסטיילייסטים, הגיע מתחום האמנות והחל ליצור בעיתון תל אביב את כפולת "הפרויקט של ראובן כהן" בשנת 93', שבה תיעד אנשים בעיר. "המדור גרר אותי לסטיילינג. לא ידעתי בכלל שזה מה שאני עושה".

"התחום מתפתח בארץ" הוא אומר "אנחנו מתמקצעים יותר בצילום כי יש יותר משאבים שמאפשרים זאת, ולכן גם יש הרבה יותר סטייליסטים. קורים דברים מאוד מעניינים כאן וכל אחד מהצעירים מתפתח בכיוון משלו. הדימוי מורכב היום מהרבה פרגמנטים והמתחילים חייבים לזכור שהם עוסקים בתרבות ובשפה שמבוססת על קודים.

סטייליסט הוא מעצב הדמות, הוא עוזר לתמונה להתהוות והוא צריך להיות עשיר ברוח כדי לעזור לדמות להתפתח. אפשר לעסוק בתחום הזה כל החיים. הסטייליסט של דיור הוא בן 60 והסטיילינג שלו בתצוגות זה השיא של הקוטור והפרט א-פורטה בעולם. על פיו יישק דבר".

רואים מזה כסף?
"הכסף יכול להימצא בכל תחום. צריך לעבוד טוב ולהתמחות, ליצור מוניטין ולהיות טוטאלי. התמורה מגיעה בהמשך".

למרות שנדמה לפעמים שישראל צועדת בהצלחה בנתיב עולמי, אפרת שנהר-פדואה (43) מצננת את ההתלהבות. "בואי נגיד שאף צלם של הווג לא פותח מגזינים ישראליים כדי לקבל השראה".

שנהר-פדואה התחילה בעיתון העיר של שנות ה-90', וערכה לאחר מכן את מוספי האופנה של מעריב. במקביל, ערכה תדיר הפקות סטיילינג שונות לעיתונות ולפרסומות, יזמה כתבות אופנה מערכתיות ויצרה תדמיות לזמרים.

"הכסף הגדול נמצא בחו"ל או בהפקות מסחריות. לא בעיתונות" היא אומרת "אני מקווה מאוד בשביל סטייליסטים שהם לא יעסקו בזה כל החיים. כמו ספורטאים, זה תחום ששייך לצעירים וממצה את עצמו בשלב כלשהו. ככל שאתה יותר מוצלח, מן הראוי שתפנה את מקומך לאחרים".

אפשר להיכנס לתחום רק בעזרת קשרים וטעם טוב?
"ברור. חשוב להיות במקום הנכון ובזמן הנכון וצריך הרבה מזל. לצערנו לא רק הטובים מנצחים. כמו בכל תחום דרושה קומבינציה. בטוח שבאיזשהו מקום מתחבא סטייליסט גדול שעוד לא מצאנו".

לשרית קליימן הבעלים של סוכנות סולו לייצוג מאפרים, מעצבי שיער וסטייליסטים יש ביקורת על המתרחש "כל מי שיש לו טעם טוב חושב שהוא יכול להצליח במקצוע ואין דבר יותר רחוק מהאמת. סטיילינג זה הרבה יותר מלהתאים מכנסיים לחולצה. מדובר בעבודה מאוד קשה, ורוב הפונים אלינו לא מודעים לזה".

הדרישה לסטייליסטים גדלה בתקופה האחרונה?
"כן. יש מודעות גדולה יותר לסטיילינג ובמקביל גם כמות המתעניינים בתחום גדלה. זה טרנדי עכשיו להיות סטייליסט. אין לנו מספרים מדויקים, אבל בשנתיים האחרונות, מאז התכנית 'מהפך', פונים אליי המון אנשים, הרבה יותר מבעבר, שחושבים שהם יכולים להצליח כסטייליסטים או כאסיסטנטים, גם ללא שום הצדקה ממשית".