המציאון

כירושלמית לשעבר החורף התל אביבי תמיד עורר בי זלזול והערצה גם יחד. מצד אחד עם כל הכבוד לשבוע אחד של גשם, אף פעם אין בתל אביב צינה אמיתית, מהסוג הירושלמי שחודרת לעצמות ומאבנת מבפנים. ומצד אחר, אני מודה, שכנראה אין יותר אידיאלי מהחורף הגוש-דני. הטמפרטורה שמתרחקת מהאפס, השמש הכמעט נצחית ובעיקר "הקור" הפאתטי, מאפשרים לתושבי הגוש (וגם לעריקים הירושלמים) להתייחס לצעיפים, לכובעים ולכפפות כאל אביזרי אופנה לכל דבר ולא כאל מחממי חובה שאי אפשר לצאת מהבית בלעדיהם.

וכשצריך שהצעיף רק ישדרג את ההופעה ורק אחר כך יחמם פיסת צוואר חשופה – האופציות באמת בלתי מוגבלות: ארוכים או קצרים, חלקים או מפוספסים, עם פונפונים, צמות או פראנז'ים, סרוגים בצפיפות או בעיניים גדולות – הכול הולך ומתלפף היטב מעל המחשופים שהחורף פה מאפשר.

העונה הולכים ומתרבים ברחובות צעיפים בסריגת חורים גדולים שעליהם פרחים צבעוניים ומשובבים דמויי קרושה. אם חשוב לכם ליישר קו עם בירות אופנה עולמיות אספר שבחורה מעודכנת שעשתה בתחילת החורף סיבוב שופינג בהונג-קונג, רכשה צעיף כזה ישירות מכור הייצור הסיני. היא התעטפה בו בהתרגשות כשירדה מהמטוס כדי להפיץ את הבשורה בישראל ותוך זמן קצר, גילתה שרכבת הטרנדים היתה מהירה ממנה ושכל מה שמייצר פועל סיני, מגיע לדרום תל אביב עוד לפני שעצר הפועל להפסקת האורז המאודה שלו בצהריים.

הצעיפים האלה מתאימים כמו כפפה לחורף התל אביבי כי אפשר להתאוורר איתם היטב מבעד לסריגה הלא צפופה. העניין הוא שכמו כל דבר שתופס, הם הפכו מאקססורי סיני בשני שקל לצעיף יוקרתי ב-70 שקל ואף יותר (השמועות אומרות שבחנויות מסוימות תשלמו עליהם גם 100 ¤).

ב"רגעים" ברחוב אבן גבירול בתל אביב, חנות המתמחה באקססוריז, תכשיטים אביזרים ומתנות במחירים נוחים, מוכרים את הצעיפים האלה בשחור, לבן, ורוד וכתום במחיר של 39 ¤ בלבד. אמנם נערה אחת עם אצבע על הדופק חשפה בפניי שאחרי מסכת תחנונים סוחר משכונת פלורנטין נאות למכור לה אחד ב-30 ¤, אבל בינינו 9 שקלים הם פחות מנסיעת אוטובוס לדרום העיר וחזרה. חוצמזה אם אין לכם עיניים יפות ומבט מצועף, סביר שהניסיון לא יעלה יפה.

ובאשר לירושלמים, אומרים עליהם שהם שוכחים מהר מאוד את הקור הירושלמי, אבל שהם לעולם לא מתרגלים ללחות הבלתי נסבלת של הקיץ התל אביבי. זה כנראה נכון. עובדה, ראיתם אותם פעם בים?.

"רגעים" רחוב אבן גבירול 85, תל אביב.