אלקטרו קוויר

אחרי שנים של מצעדי גאווה חושפניים ועתירי פרווה סינתטית בצבע ירוק, אחרי אינספור חולצות בטן באפטרים רועמים של שירזי ואחרי שקמו חברות אופנה שפונות ישירות לסצינה, צצה לה, כצפוי, אלטרנטיבה לבגדי הגיי הבליין והסקסי.

הזרם החדש מגיע מכיוון האלקטרו. במועדונים שמתרחקים מהמיינסטרים אפשר למצוא היום אופנה קצת אחרת, חשיבה קצת שונה והתמנגלות קצת יותר מגוהצת. עזבו אתכם מה-TLV, שלפו את האלגנס מהארון והדרימו אל קפה ברזילי התל אביבי, תמצאו שם את האנדרגראונד כבר מקפיץ את הגג כשהוא לבוש בהתאם.

לפני מספר חודשים, הפציעו איתן טל (צלם אופנה) ורועי רז (מפיק פרסומות) בליין קבוע של ימי חמישי תחת השם Pag בקפה ברזילי. הם הצליחו למשוך אחריהם, די בקלילות, קהל שהיה כבר צמא למשהו קצת אחר ונמאס לו להתדפק על דלתות האפטרים באומן.

"התחלנו את המסיבות כי היה חסר לנו משהו אלטרנטיבי בסצינה", אומר טל, "אין אצלנו אוחצ'ות לבושות במוטי חסון ו-Mam'z. אלה אנשים שבא להם להיות הדבר הבא ולא להניף ידיים מול עופר ניסים. הקהל שמגיע אלינו הוא סטייליסטי ומפגין פאשן, מאוד מודע לעצמו אבל גם מאוד אוהב להיות חריג.

אין אצלנו ג'ינסים צמודים וגופיות כמו בדום ובווקס. אני חי את המסיבות ורציתי ליצור משהו, בנוסף לצילום. זה לא שאני קוטל את מה שנעשה במיינסטרים ואני בטח לא מנסה להתחרות בהם, אנחנו פשוט בוחרים בנישה אחרת".

בנוסף לליין שלהם, אולי נתקלתם בתופעות אלקטרו-קוויר נוספות כמו לייין האלקטרו-פאניקה או הפיוצ'ר. אלה הם זרמי תרבות שצמחו מתוך מועדונים קטנים - אלטרנטיבה שהתפתחה לנגד עיני הסלקטורים הקשוחים וכתנועת נגד למחירי הכניסה האסטרונומיים למסיבות.

הליינים הללו נותנים פתחון פה חשוב מבחינה אופנתית ותרבותית, לקהל אחר ומתחכם. כיום נראה ששינויים אלה כבר התחילו להרטיט נימים גם עמוק בתוך המרכז השרירי, בלבוש ובגישה. גם הסטייליסט מרק אורן, שזכור מהעונה הקודמת של הדוגמניות, מציין שחל שינוי בסצינה: "בעבר הגישה היתה יותר אין-יור-פייס. היום רואים בסצינה פוחת חולצות בטן ופחות צבעוניות. הלבוש הפך לקצת רגוע יותר, קצת יותר מחויט".

אלעד סונגו, מפיק אנדרגראונד מבוקש ו"עסקן מוזיקה" כהגדרתו, דווקא מאוכזב ממצב הארון הקולקטיבי בסצינה: "בעיקר הדור הצעיר מאכזב אותי. הסטרייטים הצעירים של מסיבות הדראם אנ' בייס והרייבים הרבה יותר מגניבים ומעודכנים. הגייז לעומתם, פשוט מחקים את מה שהיה בניינטיז וזה מחריד. הם נכנעים לאופנה שמביאה את מה שאמור להיות נכון אבל בעצם מסמנת עדר. אני תמיד מרגיש במסיבות הגדולות אובר-דרסד או אנדר-אוחצ'ה".

גם טל מציין שחשוב לזכור כי למרות השינויים, לבוש המועדונים הגדולים שונה במהותו מזה שתופס חזקה על אלטרנטיבה. "במועדונים הגדולים כולם נורא מבליטים את השרירים בחולצה צמודה כי כולם מתאמנים בחדר כושר וכולם שמים שרשרת מתחת לחולצה כי הם יודעים שיורידו אותה. הכל מדויק ומוקפד – הפס האדם של תחתוני הקלווין קליין מציץ קצת מחוץ לג'ינס שנמוך בדיוק במידה. רואים אצלם פה ושם שינויים אבל חשוב לזכור שאליהם מגיע גם קהל רב מחוץ לתל אביב.

באנדרגראונד לעומת זאת הג'ינס ייפול באגביות ויחשוף תחתוני סבא. שני הצדדים סקסיים אבל העתיד שייך למקום המשוחרר יותר והמוקפד פחות. גם אופנת הPאנק שעומדת לחזור ובענק משדרת משהו שהוא קצת חורג, קצת שורט ומתאים לקהל שלנו".

רק ביום שישי האחרון נערכה בקולנוע זמיר בתל אביב מסיבה משותפת לכל הליינים המולטי-סקסואלים שצמחו באנדרגראונד של השנתיים האחרונות. למעלה מ-700 איש פיזזו שם לאורך הלילה - חובבי שירזי לובשי Mam'z לצד אנשי אלקטרו שונאי מיינסטרים. לעיניים אופנתיות היה ניראה כי השינויים מתחילים לרחוש מתחת לפני השטח.

שרון ארביב, סלקטור של מועדון הווקס המינסטרימי, מסכם: "הסטרייטים מתלבשים כמו גייז אפילו בלי לשים לב. הגייז ממשיכים, כמו תמיד, להשתנות כל הזמן ולקבוע מחדש את האופנה".