צומת מילר

כשעולם האופנה מתאהב במישהי, הוא מרומם אותה לדרגת אייקון תוך עונה או שתיים. סיינה מילר, שחקנית ופרודתו של ג'וד לאו, הפכה בן רגע לכוכב אופנתי, לאחר שהתברגה במהרה בלב התודעה הציבורית. העדות האחרונה והחותכת לכך שמדובר בכוהנת הווינטאג' החדשה היא החוזה שחתמה הבריטית הנוסקת עם חברת פפה ג'ינס המשובחת, שתשלם לה 400 אלף דולר תמורת להובלת הקמפיין בשתי העונות הקרובות.

למעשה, הדבר המוצלח ביותר בקמפיין הוא סיינה עצמה. נדמה שגם אנשי פפה ג'ינס הבינו מה יש להם בידיים ולכן כנראה הציבו את שמה באותיות גדולות על שער הקטלוג, מעל לאותיות הקטנות של שם המותג (כן, כמו שלטי החוצות שהכריזו: מלי לוי לבוניטה).

הקונספט של צילומי הקמפיין מגיע מאחד ממוקדי ההשראה של הקולקציה – אי בודד, שיט באוקיינוס, חיי הים ושילובם בתוך מסגרת נוחה ויומיומית. התוצאה מרשימה רק ממבט ראשון.

ההפקה נראית כמו המשך ישיר לקליפ הרומנטי-דמיקולו, "משחק מרושע" של כריס אייזיק, שבו הוא מתגולל עם דוגמנית על החול הרטוב בחוף ים מבודד; מעין הפקת אייטיז מעורפלת וסקסית. מילר מגישה פוזות סמי-דרמטיות לצד דוגמן במראה איטלקי שתדלני. שניהם בשיער לח, נראים קצת תלושים, כאילו נסחפו מספינה טרופה. מבט שני מגלה שהסטיילינג לא מדויק ומי שנטרף בלב ים ואיבד את דרכו זו ההפקה ולא הדוגמנים. ולמרות כל זאת, מילר ממיסה למדי כשהיא שרועה על החוף, נותנת מבט חודר למצלמה ומחצינה זוג שדיים צנוע וטבעי שלא נכנע לאפנות חולפות מסיליקון.

בחירות הקולקציה של פפה נוגעות ישירות בכל הטרנדים הלוהטים כיום, ואפילו די בהצלחה – חיבור אקלקטי בין בגדים וגזרות שנוגע בצד האתני מחד ובווינטאג' מאידך; השראה שמגיעה מהסגנון הגברי של הפיראטים ושודדי הים, תחרות, עיטורי פרחים, כפתורים במראה מתוכשט, סריגים עם דיטיילז ארוגים, הסגנון הפרחוני של שנות ה-40' ועוד היד נטויה.

קשה לומר שהמציאו כאן את הגלגל, אבל יש כאן בהחלט ריכוז די מוצלח של כל מה שמסתובב סביבנו בעונות האחרונות. גם אם הכיוון האתני תופס לעתים נפח גדול מדי ברקמות ובדיטיילז, הרי שהשורטס, הטי-שירטים והג'קטים המגניבים מפצים על כך בהחלט. בואו נאמר שאם תמיד רציתן שיחלצו אתכן מאי בודד, מבחינת פפה, עליכן רק לשזור צמות, ללבוש שכבות, לשרבב שפתיים ולצאת לרחובות. פיראט חלומותיכן כבר בדרך. תשאלו את סיינה.