מת להיות גוצ'י

מעצבי אופנה צעירים הם תחרותיים ומעניינים לא פחות מהדוגמניות שהם מלבישים. בארה"ב ובאנגליה כבר הבינו את זה ותכניות ריאלטי נוסח "הדוגמניות" רצות שם בהצלחה. שם, המתחרים הם לא הקולביות אלא המעצבים שמלבישים אותן. אלה מקבלים משימות מסעירות בהחלט ורבים עד כדי דמעות על הפרס הגדול.

לגרסה האמריקאית קוראים Project Runway ומנחה אותה הדוגמנית היידי קלום. הבלונדינית התמירה לא מצטיינת בספונטניות יתרה או משפריצה כמויות מרשימות של כריזמה, אבל היא ניראת מצויין, ונרגשת מעצם העובדה שנתנו לה תכנית בידיים ושהיא עכשיו זו שמטרטרת מעצבי אופנה, ולא להיפך, ככה שהתוצאה שווה צפייה. הסידרה מועמדת לפרס אמי על העונה הראשונה וחוגגת כבר את סיומה המוצלח של העונה השנייה.

השופטים בתכנית האמריקאית הם נינה גרסיה, עורכת האופנה של המגזין Elle והמעצב מייקל קורס. לצידם פאנל שבועי מתחלף. טים גאן, ראש בית הספר לעיצוב פארסונס, דמות מעוררת כבוד, הוא זה שמדריך את המשתתפים במשימות השבועיות בנימה דידקטית ומלחיצה משהו.

את הגרסה הבריטית Project Catwalk מנחה אחת הנשים היפות בתבל – אליזבת הארלי. השופטים בתכנית הם שווים במיוחד: בראש ניצבת לוריין קנדי, עורכת ה- Elle הבריטי ואליה מצטרפים שופטים מתחלפים בינהם קלי אוסבורן, הסופר-מודל הבריטית ארין או'קונור (שתי טיפות מים יעל רייך), המעצב רוברט קרי-ויליאמס, והמעצבים סיידי פרוסט וג'מינה פרנץ' (שיצרו יחד את המותג פרוסט פרנץ'). קנדי כתבת בטור הפותח, האחרון שלה, על קשיי הבחירה, "אני יודעת מי הם שלושת הפיינליסטים", היא מציינת, "ואני ושאר השופטים מתלבטים עד כדי ייסורים, בעניין זהותו של המנצח".

משימה אופיינית בתכנית האמריקאית למשל, ניראת כך: טים גאן, המנחה נכנס לחדר בו יושבים המתמודדים ליד שולחנות העבודה הגדולים שלהם. המספריים, הבדים והחוטים, ניצבים בהיכון. הוא עומד בפני הקבוצה ומודיע שהמשימה הבאה היא לעצב בגד עבור כוכבת מסויימת, מישהי שהיא אטרקציה חברתית, אחת שכל תנועה שלה מסוקרת בכל המגזינים. "יש לכם 24 שעות למדידות, דיגום וייצור, אנדרו בוא אלי ותביט בתמונה של המפורסמת שעבורה אתה מעצב". אנדרו ניגש בחיל ורעדה לגאן, מציץ באלבום שהלז פורש בפניו, ופולט צווחת התרגשות חדה וגבוהה. "תגיד למצלמות מי זאת", גאן מפציר אחרי שהבמאי לוחש לו באזנייה, אבל אנדרו משתנק כרגע מגודל המעמד. הוא לא יכול לדבר.

הפרסים שווים ביותר ומעלים את מפלס הביצ'יות בתכנית. כל המעצבים, כולל המתמודדת בת ה-51 מהתכנית האמריקאית, מתאווים אליהם בכל מאודם. הזוכה האמרקאי יקבל 100,000$ לטובת השקת ליין משלו, רכב שטח חדיש של חברת המכוניות סאטורן, והדובדבן שבבננה ספליט: ז'יל בן-סימון צלם האופנה המוערך, יצלם את דגמיו לכפולה (!) שתפורסם במגזין האופנה Elle. הזוכה בפורמט הבריטי יזכה להציג את דגמיו בשבוע האופנה הלונדוני ודגמיו יוצגו במגזין Elle הבריטי.

המעצבים הצעירים גם בוחרים לאורך התכנית בדוגמניות שמראן הולם את הקו העיצובי שלהם ובכל שבוע, ביחד עם מעצב שמושלך בחזרה לאנונימיות, מנופה גם דוגמנית. מה שמוסיף עוד סיבות למטח הדמעות על המסך.

בארץ, יש להניח שאף בוגר שנקר או מכללת מרים לא יצווח בהתרגשות כשיודיעו לו שתיכף הוא יחבוק בסרט מדידה את חמוקיה של מאיה בוסקילה ויעצב עבורה במיוחד שמלה לטקס העמ"י. אבל אם גדעון אוברזון המחודד יהיה בצוות השופטים, טובל'ה תשב לידו ותיתן בהבכות, יוסף יגלם את השופט הטוב וכל בוגרי שנקר, בצלאל וקורס התדמיתנות של משרד העבודה, יבואו חשופי שיניים, נחושים לזכות בכפולת צילומים של הדגמים שלהם שתפורסם ב..."את" (ראובן יעשה לכם סטיילינג), אנחנו מבטיחים לצפות.