כשחותלות היו פריט חובה

החזרה המפתיעה של עולם האופנה למוטיבים של שנות השמונים, עזרה לנו להיזכר בספר אהוב שיצא לפני כחצי שנה Excess: Fashion and the Underground in the 80s.
הספר, מסמך אם תרצו, עשיר במיוחד בתמונות מרהיבות ומפתות שחושפות את ההשתלשלות האופנתית של שנות השמונים הרהבתניות, הצבעוניות והשנויות במחלוקת. אך העניין האמיתי מגיע דווקא מהטקסטים החוקרים והמורכבים שפזורים בו.

הטקסטים עוסקים בהתפתחות תופעות כמו "מעצבי העל" ו"דוגמניות העל", שצמחו בשנות השמונים ומהוות חלק משמעותי מחיינו כיום. כותבי הספר לא מזניחים גם את תרבות ה-total living - הפיכת המעצב למותג שתחת שמו מיוצרים לא רק בגדים אלא גם משקפיים, קוסמטיקה, כלי בית וכו' - מהלך עסקי שיוצר חבילה שלמה של סגנון, כוח וכסף. תופעה זו שנולדה באייטיז, כותבים מחברי הספר, סייעה בהפיכת עולם האופנה והעיצוב למעצמה כלכלית בעלת כוח תרבותי ותקשורתי רב.

מלבד המהפכה הכלכלית של אותן שנים, יש בפס גם נסיון לזהות את הרגע שבו הפכה סצנת האופנה מגחמה נשית למקור השראה ולדו-שיח עבור אמנים, גרפיקאים ומוזיקאים ברחבי העולם.
המחברים מתעכבים על אינספור מעצבים נחשבים שצמחו מתוך שנות השמונים כמו ארמני, ורסאצ'ה, פנדי, דולצ'ה וגבאנה, קלווין קליין, ויויאן ווסטווד, פירוצ'י, ג'ון גליאנו ועוד רבים וטובים שעבודותיהם הופיעו על שערי מגזינים כמו: Vogue, Elle Harper’s Bazaar, The Face, i-D Vanity Fair ו GQ.

בנוסף ניתן למצוא בספר אין סוף עבודות של אמנים חמים משנות השמונים, שיצרו דיאלוג אקטיבי ועדכני עם עולם האופנה, כמו סינדי שרמן, ג'ניפר הולצר, הלמוט ניוטון, נאן גולדין, אנדי וורהול, ברברה קרוגר, פייר וג'ילס ועוד.

ההתמקדות במושגים ותופעות בנות זמננו כמו נשות קריירה, קלאבינג, יאפים ותרבות הגרפיטי, הופכת את "אמנות ואנדגראונד בשנות ה-80' (בתרגום חופשי) לחומר קריאה רלוונטי עבור קורא המתעניין בחקר סוציולוגי ראוי של החברה בתוכה הוא חי. הספר מתהדר גם באינדקס גדול ומפורט שיכול להוות רפרנס חסר תחליף לתלמידי אופנה ועיצוב, מעצבים בתחילת דרכם וטיפוסים מעמיקים באשר הם.