סוזי סמוראי ומסעותיה בלבנט

ביום חמישי האחרון נערך בהאנגר 11 שבנמל תל אביב ערב הגאלה השנתי של שנקר, במלאת 36 שנה למוסד הוותיק לעיצוב והנדסה. זו הפעם השנייה שבה נערך האירוע, אליו מגיעים חבר הנאמנים, ידידי שנקר, שוחרי אופנה ובעצם כל השמנא והסלתא של ארצנו.

ערבים מסוג זה נוטים לגרור אחריהם ביקורת חברתית נוקבת שעוסקת בחוסר ההתאמה בין המצב החברתי כלכלי במדינה לבין התכנסות חוג הסילון המקומי להפנינג שנתי נוצץ ומפואר. לעניות דעתי, דווקא ערבים מושקעים כאלה מדגישים את התפתחותה של סצינת האופנה בארץ ואת ההתעניינות הנוכרית של טייקוני אופנה במתרחש בתעשיית האופנה המקומית. לא, עדיין לא הפכנו לבירת אופנה עולמית, אך חשים משב רוח רענן בענף האופנה ומתעוררת תקווה סמויה, שדווקא בארץ שבה לא קל לעסוק באסתטיקה נרקמת תעשייה עם אמירה משלה.

שנקר, כמוסד ותיק, הוא ללא ספק מרכיב משמעותי בענף המתפתח. מלבד המעצבים המהוקצעים שיוצאים ממנו מדי שנה לשוק המקומי והעולמי, המוסד ידוע גם בקשרי החוץ ההדוקים עם ארגוני אופנה עולמיים וביצירת לובי עולמי לסצינת האופנה המקומית.

בערב הגאלה המפואר חולקו תעודות כבוד לשר שמעון פרס על תרומתו הרבה לקידום השלום בישראל. כמו כן, הוענקה תעודת כבוד לסוזי מנקס – עיתונאית האופנה המפורסמת בעולם. היא כותבת מזה כ-15 שנה ב"הרלד טריביון" ונחשבת לאחת הנשים המשפיעות ביותר בעולם האופנה. היא מסקרת את כל התצוגות החשובות ביותר וביקורת שלה עלולה לקדם או למוטט מעצב. היא ידועה אף כמזהה טרנדים עתידיים ובמשך השנים אף פרסמה מספר ספרים בנושא. בשנה האחרונה התקבלה מנקס כחברה במסדר הלאומי של לגיון הכבוד והוענק לה תואר אבירות על ידי נשיא צרפת, ז'אק שיראק.

תעודה נוספת הוענקה לסילביה ונטוריני פנדי, נצר למשפחת פנדי המפורסמת ומעצבת תיקים ובגדי גברים בזכות עצמה. פנדי קנתה את רוב פרסומה בזכות עיצוב תיק הבאגט, שהפך עם השנים לפריט מעצבים מבוקש.

מנקס דיברה בחום על ביקורה הקצר בארץ. היא פתחה את נאומה הקצר בכך שאם לאדם וחווה התנ"כיים היה את הידע הראוי בטקסטיל, במקום לעטות עלי גפן הם בטח היו ממציאים את "גוטקס". עוד ציינה כי היא מזהה השפעה חיובית ניכרת שמקורה בעלייה הרוסית ובתוספת האיכותית של מקור זה לשוק העיצוב המקומי.

מנקס סיפרה עוד על היומיים בהם הסתובבה בין סטודנטים ומעצבי אופנה ישראלים והדגישה את הפתעתה הרבה ממפגש מגמות האופנה החיוביות שראתה. נוכח המצב הביטחוני בארץ ציפתה לפגוש אופנה עצובה ודכאונית משהו, אך בפועל היא גילתה אופנה ישראלית מאוד בדרכה השמחה והחיובית.

בכירי שנקר, שהקפידו להסתובב עם מנקס ולבחון את צעדיה, מציינים כי היא ממש באה לעבוד: ביומה הראשון בישראל היא שוטטה בצפון דיזנגוף וביקרה בחניות ובבתי אופנה של מעצבים ישראלים כמו גדעון אוברזון, מעצבות קום איל פו, מירית ויינשטוק, לולו ליאם, קלודט זורע ועוד. לאורך כל המסע היא התעניינה בכל הנעשה בסצנה המקומית ורשמה הערות. לאחר הביקור ברחובות הגיעה מנקס לשנקר, שם בחנה את כל הפרוייקטים ואף ביקשה לעיין בספרי הסקיצות ולשמוע על מקורות ההשראה של הסטודנטים. סטודנטים נבחרים זכו אף בכבוד להירשם במחברתה של גורו האופנה.

האם אנחנו הטרנד העולמי החדש שסוזי מזהה? מוקדם מדי לדעת. אולי היא סתם נחמדה לעם הסגולה בגלל שבעלה המנוח היה יהודי והיא מגלה זיקה לארצנו הקטנטונת. יחד עם זאת, יש לומר בבירור שאם לא היה כאן שום עניין אופנתי היא לא הייתה טורחת להפוך את ביקורה למסע לימודי שכזה.

במהלך הערב עלה במפתיע אלבר אלבז, נציגנו באופנת העל בפריז ומעצב בית האופנה "לנוין" להעניק באופן אישי את התעודה למנקס. היא זו שלמעשה גילתה את כישרונו הרב של אלבז לעולם ולה הוא חב הצלחתו עד היום. בימים אלו אגב מציינת מנקס את אבשלום גור, בוגר שנקר שעושה צעדיו הראשונים בלונדון ואף הציג זו הפעם השלישית את הקולקציה שלו בשבוע האופנה הלונדוני, כישראלי המצליח הבא.

לאחר חלוקת התעודות והסעודה המשובחת החלה תצוגת אופנה של הסטודנטים, ששילבה פרויקטים שונים ומגמות שונות בשנקר. בין היתר ראינו שמלות כלה, בגדי גברים, תכשיטים ואת תוצאות שיתוף הפעולה בין שנקר וחברת ילון – הנציגה הישראלית של סוורובסקי, יצרנית אבני קריסטל.