די נדיר לראות מעצבת פרטית ועצמאית שבוחרת באופן מודע להקים מותג של בגדי בייסיק. יש בשוק לא מעט רשתות הלבשה טובות, מענינות ולא תמיד יקרות שעושות בגדי קז'ואל מתוחכמים יותר ופחות, מה שגורם לבחירה של גלית ליבוביץ, בעלת המותג Lif, להיראות כמעט תמוהה.
אבל ככה זה. מה שליבוביץ אוהבת זה לחפש טוויסט בתוך הבייסיק ולייצר בגדים נוחים. "חשוב לי שהקולקציות שלי יהיו מאוד נעימות, לא מחייבות ומחמיאות וזה גם הכיוון של הקולקציה הנוכחית" ליבוביץ' אומרת, "הבגדים מחמיאים גם לנשים עם גוף לא מושלם; המכנסיים מחמיאים לבעלות אגן רחב והחולצות עשויות מבדים גמישים עם לייקרה וכותנה שמתאימים מאוד לאקלים בארץ.
"אני לא מעצבת לנערה שרודפת אחרי טרנדים, אלא לאישה שבטוחה בעצמה ובגופה, שמתלבשת אופנתי אך רחוקה מלהיות קורבן אופנה; לכן הבגדים גם מתאימים ליותר מעונה אחת.
"אני תמיד בודקת אם הבגדים שלי לבישים, אם נוח לי לעבוד ולטייל איתם ואם הם לא מגבילים אותי בשום צורה. אני אוהבת את העיסוק בפשטות מתוחכמת. הבגדים הם לא אוונגרדיים, הקווים שלהם מאוד נקיים ובכל זאת, בכל פריט יש אלמנט שהופך את העיצוב שלו ליותר מיוחד".
אולי כאן בדיוק נעוץ היתרון בקניית בגדי בייסיק ממעצבת אופנה: במקום לבזבז זמן ואנרגיות על שוטטות אינסופית ברשתות שמציעות טווח מידות מצומצם ותפירה יותר זולה , אולי עדיף להוציא יותר כסף על בגדים שיחזיקו מעמד יותר זמן אצל מעצבת שמשקיעה יותר בעיצוב וייצור של כל פריט ו(יש לקוות) מקפידה גם יותר על איכות הבדים.
עצם העובדה שמעצבים גם מייצרים פחות פריטים, מבטיחים שיפחתו הסיכויים לראות מישהי ברחוב עם החולצה שגילית אתמול בין הסטנדים. חוץ מזה, מצדו של המעצב, ברור שמבחינה כלכלית משתלם יותר לעצב בגדים סולידיים שפונים לקהל רחב יותר של צרכנים ולא, נניח, חצאית דו קומתית ספירלית עם כתמי צבע או מכנסיים אסימטריים עם קרעים באזור הישבן.
"אני מאוד מעריכה את חיה מכתומנטה ואת לולו ליאם לבנות על הסגנון המיוחד והיוצא דופן שלהן", מציינת ליבוביץ, "לקהל הישראלי קשה בדרך כלל לעכל כתב יד חדש. קל מאוד למכור פריטים בטוחים, אופנתיים ונכונים לאותו רגע. בכל עונה מעצבים לוקחים טרנד ונותנים לו אינטרפטציה אישית, כמו מכנסי הדייגים, שכל מעצב יצר להם גרסה משלו עד שזה כבר היה מאוס לגמרי. גם אם ייכנס הדבר הבא הכי מוטרף, נראה עדרים של בנות לובשות אותו ולא משנה עד כמה הוא מגוחך".
הביטו: פפיון
כפי שליבוביץ מעידה על עצמה, הבגדים שלה משתדלים להתרחק מטרנדיות עונתית. באוסף בגדי הקיץ שלה יש גופייה שחורה עם פפיון גדול ושמוט לצד הכתף, גופיות עם משחקי אסימטריה בכתפיות, מכנסי שלושת רבעי עם מכפלת אלכסונית באזור הברכיים, חצאית שכבות עם הדפסים ועוד. "כשאני מתחילה לעבוד על קולקציה חדשה אני יוצאת למסע חיפוש אחרי בדים. רק אחרי שאני מוצאת אותם אני מדמיינת את הפריט שיווצר מהם. ההשראה שלי מגיעה מנוסטלגיה, מתמונות ילדות שלי, מהרחוב, מצבעים, מצורות גיאומטריות ומאינספור מקורות".
כאמור, עד גיל 30 ליבוביץ, נשואה ואמא לשתי בנות (השלישי עתיד להיוולד ממש בימים אלה), התעסקה באדריכלות ובגרפיקה. "תמיד אהבתי להתלבש ולהתעסק בבגדים אבל כנראה שרק אחרי שהבאתי ילדים לעולם תפסתי ביטחון ואומץ לעסוק באופנה וללמוד אופנה. תמיד עסקתי בתחומים יצירתיים אבל איכשהו, רק אחרי שעברתי את הגלגולים האלה מצאתי בי את האומץ להגשים את החלום".
היא למדה במשך 3 שנים בלימודי יום באסכולה מימד ולפני קצת יותר משנתיים יצרה את המותג שלה. "בסופו של דבר, אפשר להתפרנס מהמקצוע הזה בכבוד, כמובן, צריך רק המון סבלנות, רצון ואמונה עצמית", היא מסכמת.
מחירים: גופיות, חולצות: 200- 240 ש"ח, חצאיות: 350- 380 ש"ח, מכנסיים: 380- 430 ש"ח, שמלות: 480 ש"ח.
ניתן להשיג ב: תל אביב: שי דיקטור יהודה מכבי, הארט- שינקין. רעננה: קולבים מרכז גירון. אבן יהודה: מיכל בגדי מעצבים. רחובות: לולה. נס ציונה: אביבל'ה. כפר- סבא: מרמלדה. שפיים: הגדוד העברי מרכז מסחרי ובחנויות מעצבים נוספות ברחבי הארץ.