פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גוזר מהמחתרת

      ויטוריו דוד, מסמליה הבולטים של שכונת פלורנטין, עובר לדיזינגוף ונשאר הספר הכי פילוסופי, אוונגרדי, מרתק ונעים שיש

      התספורות שלו תמיד אחרות. הייחוד שלהן חמקמק. ראש נשי שעבר אצל ויטוריו דוד יהיה תמיד מעניין, אנטי-מיינסטרימי, דרמטי באופן עדין, ישדר אוונגרד חצוף ויביא חיספוס קל ושריטה. והכל בעדינות, בניואנסים קטנים של אמן. מי שמכיר, יזהה גם בחדר הומה נשים, מי מהן הסתפרה אצלו. דוגמא מייצגת: אפרת גוש, שלפני הקרחת, היתה בת זוגתו. הוא זה שעיצב לה בימים הראשונים של הפריצה, את תספורת הקברט הנוגעת ללב שלה.

      במשך שנים הוא היה אחד הסמלים הבולטים של שכונת פלורנטין התל אביבית, האוטוטו פורצת. הוא עבד, כמו שהוא אוהב, עד השעות הקטנות של הלילה. מספר בחלל הצהוב שלו, בליינים ובלייניות שנשפכו אליו מהברים ובתי הקפה הסמוכים. עד שנמאס לו לחכות לפריצה של השכונה. החודש הוא התמקם במספרה הקטנה שלו ברחוב דיזינגוף, משם הוא התחיל הכל. החלל הנוכחי הרבה יותר קטן. יש בו רק עמדת חפיפה ותספורת אחת אבל ויטוריו דוד (43) מבסוט. הוא תמיד אהב שקט. עכשיו גם אפשר לדבר והשיחות העדינות איתו יכולות להיות (כשיש לו מצב רוח לפטפט. אפשר גם ליפול על יום הפוך) חלק נעים ומעניין לא פחות מהתספורות עצמה.

      הוא לא מוציא מתחת ידיו רעמות מדוייקות, מלוטשות ונשכניות בצבע בלונד לציידות מיליונרים. הוא אף פעם לא ימיס שיער מתולתל וינסה להפוך אותו למשהו שמנוגד לטבע שלו. "זה ידוע שאני קצת פרנואיד" הוא אומר "אבל לפעמים נדמה לי שיש קונספירציה של החברות שמייצרות תכשירי השיער. החברות האלה מצליחות ליצור קונספט מטורף שגורם לפתח נזקקות עצומה למוצר שלהן. זו מערכת מטורפת שמגיעה כמעט לרמה של דת. יכול להיות שאנשים רוצים את האשליה הזו, לי זה נראה קצת כמו לקנות טופס לוטו. צבע לשיער, למשל, נראה יפה בהתחלה אבל השיער מתמכר אליו ואם לא מטפחים אותו כל הזמן, הצבע הופך את השיער לשרוף ודהוי.

      "גם אם מגיעים אליי סוכנים של מוצרים ומבטיחים לי שהמוצר שלהם הוא הכי טוב בעולם אני מסרב לקחת אותו. אני לא כימאי, אני לא יודע מה יש בפנים. נניח שלקוחה תשלם על המוצר הרבה כסף ואחר כך תתאכזב, אני כבר לא אוכל לעשות כלום. אני משתדל פשוט לעשות את מה שאני הכי טוב בו ולא להתחייב למשהו שאני לא מבין בו עד הסוף".

      "אני מעדיף שיער טבעי כי הוא נראה יותר טוב לאורך זמן", הוא מסביר, "לא חוכמה לצאת יפה מהמספרה. חשוב להתעורר בבוקר ולהיראות טוב. אני עובד עם החומר, הצורה והאדם שנמצא מולי. אני לא משנה את השיער, אלא עובד איתו ואני נוטה בדרך כלל לשחק עם סגנונות קלאסיים. היום כבר בדרך כלל מבקשים ממני לעשות מה שאני רוצה, שזה דבר די מסובך, האמת. הלקוחות רוצות שאני אכוון למה שהן רוצות וזה מצליח, זה יפהפה וזה כיף. אין ספק שהטעות הכי גדולה היא לכפות את עצמך. הגברים, לעומת זאת, אוהבים לעשות דברים אבל לא לשלם עליהם. הם לא משקיעים. באיזשהו מקום, אני תמיד מרגיש שהשיער נורא חשוב להם, אבל הם מקפידים להציג אדישות לעניין כלפי חוץ".

      מההתחלה זה לא היה מיינסטרים

      תחת ידיו הדקיקות והמיומנות עברו אינספור כוכבים, אמנים, אמניות, מעצבות ואנשי ונשות תקשורת, שמשוויצים בשם שלו כמו שמשוויצים ברכישת בגד מתוקתק של מותג נחשב. הוא נולד בבת ים ועבר לתל אביב אחרי הצבא. אחרי תקופה שבה עבד כשכיר, פתח את המספרה הראשונה שלו, זו שאליה הוא חוזר עכשיו. במשך שבע שנים, עד אמצע שנות התשעים, הוא עיצב בעיקר בצילומי הפקות לעיתונים ולשלטי חוצות. כשהחליט לעבוד רק עם לקוחות, הקים את המספרה ברחוב ויטל בפלורנטין.

      "עבדתי מההתחלה עם קהל שחיפש שינויים ולא הלך על המיינסטרים", הוא מספר, "התחלתי לעבוד בסוף מה שנקרא 'עידן התמימות'. תל אביב היא חלק ממני, לאהוב אותה זה לאהוב את עצמי. לפעמים היא מקסימה ולפעמים נוראית. אני רואה איך כל דור ממציא את הגלגל ממקום אחר ואיך החיפוש הזה יוצר שריטה קצת כואבת. בהקשר של טרנדים, למשל, אם פעם היו עוברות עשר שנים עד שהיה מגיע גל של רטרו, אני רואה איך לאורך הזמן טווח החזרה לרטרו מתקצר, עד שכבר כל רגע עכשיו חוזר למקום אחר".

      אסתריקות שמחפשות תשובה

      כמו הרבה אסתריקות שמחפשות תשובה, גם דוד הניח לפני חמש שנים את ראשו העייף (והמסופר למשעי) בחיק הקבלה: "הגעתי למצב שבו הרגשתי שכבשתי את כל הפסגות שבחרתי לטפס עליהן. הגעתי לכל מיני מקומות שחשבתי שאם אגיע אליהם הם ימלאו אותי וזה לא קרה. התחלתי לחפש עוד פסגה ועוד מקום ופתאום התחלתי לשאול מהי בכלל המשמעות של הכל.

      "כבר היה לי ילד מקסים בן 18 ועסק מצליח, הייתי אמור להיות הכי מאושר, אבל הרגשתי ריקנות מטורפת. הרגשתי שאני חייב תשובות ואז הגעתי לספר של הרב לייטמן. קיבלתי קלטת של המרכז לקבלה ולמדתי שם במשך שנה. באיזשהו שלב, הרגשתי שהלימודים שם לא מספיקים לי. חיפשתי משהו יותר עמוק ויותר מסחרי. למדתי דרך אתר האינטרנט של הרב, רציתי לעזוב הכל וללמוד כל הזמן.

      "לייטמן היה זה שאמר לי שאני חייב להמשיך לעבוד, שאנחנו חייבים להצליח ולשלב את הלימוד הרוחני עם העולם הגשמי. לפני שהתחלתי ללמוד, כל החיים שלי היו עבודה. אני לא מרגיש היום שיש לי תשובה ואני בפירוש לא חוזר בתשובה, אבל מאז שאני לומד השתניתי המון והראייה שלי לגבי החיים התרחבה. לפני כן, היה לי חשוב להיות הכי מדהים והכי גדול במה שאני עושה. הבנתי שזה לא מספק, תמיד יהיה משהו יותר גדול להשיג".

      ויטוריו, דיזנגוף 37, תל אביב, 054-6336950
      מחיר תספורת: נשים 250 ש"ח, גברים 150 ש"ח
      שעות פעילות:
      ימים א'-ה' 7:00-24:00