פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איש של זוויות

      בשנה וחצי האחרונות הפך איתן טל למבוקש בזכות רמת הליטוש הגבוה והקיק האופייני. סדרת כתבות על צלמי אופנה

      הצילומים של איתן טל (34) בדרך כלל מלוטשים מאד ואפשר לזהות שהם שלו בזכות איזה קיק לא מיינסטרימי שמאפיין אותם. הוא מכור לאסתטיקה, זה ברור, ויודע להביא את הדברים מזווית קצת אחרת.

      טל הוא בוגר סצינת הלילה הניו יורקית. את ליין המסיבות הראשון שלו הוא הקים דווקא בתל אביב אבל את הברים והמועדונים של המטרופולין הקובע, הוא חרש ביסודוית עם חברו הסטייליסט עומר פוזנר, איתו יצר גם הפקות אופנה בניו יורק. התקופה שם, כסטודנט ב- School of VisuaL arts והעבודה כאסיסטנט של המרצה שלו, היא תקופה מעצבת בחייו והשפיעה על האהבות שלו כמו גם על רמת הליטוש.

      בשנה וקצת האחרונות, עומד טל כאמור מאחורי ליין מסיבות הגייז הפופולרי PAG. יחד עם שותפו, רועי רז, הם הצליחו ליצור אלטרנטיבה איכותית לקהל המתוחכם יותר, שלא מצא את עצמו באפטרים מהבילים.

      הלקוח תמיד משתכנע

      הוא מצלם לסגנון, לאישה, מנטה, 360 מעלות ועוד והשתתף גם בעונה השנייה של "הדוגמניות2". העונה הוא צילם את הקטלוגים המוצלחים של אלמביקה, אליאן סטולרו,דפנה לווינסון, טלי רוקני ועוד.

      מה הטרנד הכי מעניין כרגע בצילום אופנה?
      "יש טרנד אחד שכבר די נמאס – צילום בפליירים נגדיים. בא להקיא מזה כבר. מדובר במשחק עם אנטי-חוק הצילום מס' 1: שימוש באור השמש שנכנס לעדשה, מה שלפי החוקים אסור בתכלית האיסור. כל הצלמים בארץ ובעולם עושים את זה ומי שלא מצליח ליצור את זה על הסט יוצר את זה במחשב".

      מתי הצלחת לשכנע לקוח מסחרי במשהו שהאמנת בו?
      "האמת? בכל קטלוג. מכיוון שאני עדיין לא עובד מול משרדי פרסום, אז אני לא מקבל הנחיות של קונספטים ורעיונות מלמעלה, אלא מספק בעצמי את כל הרעיונות. זו בדיוק הסיבה שבגללה אני לא עובד עם משרדים – כי לא רציתי לקבל הנחתות, למרות ששם נמצא הכסף הגדול.

      "קשה לי לחשוב על דוגמה ספציפית, כי מדובר בהתנהלות שנמשכת לאורך כל הצילומים – בין אם מדובר בבחירת לוקיישן, תאורה או בהחלטה על זוויות הצילום. כל צלם ידוע בזכות משהו אחר. אותי מכירים בזכות הזוויות המעניינות. אני לא גאון בתאורה או משהו כזה. השפה שלי קלילה ומאוד זורמת ולפעמים לוקח לי זמן לשכנע את הלקוח לוותר, למשל, על הפרונטליות של הבגד לטובת צילום מעניין".

      מתי לקוח שכנע אותך והתברר שהוא צודק?
      "קודם כל, הלקוח תמיד צודק. מדובר במוצר שלו והוא צריך לאהוב את מה שקורה. לא כל צילום שלי הוא המונה ליזה הבאה ולא כל יום אתה פיקאסו. אני לא נלחם בלקוחות, הם יודעים מה הם רוצים. הרבה לקוחות מכופפים את הצלם והופכים אותו לעבד שלהם. הם מתלהבים לפעמים ממשהו ניסיוני שראו בהפקות אופנה מערכתיות בעיתונים ואז כשמגיעים לצילומים, הם מתחילים להילחץ ולחשוש ולפעמים קשה להסביר להם שלא נגיע לתוצאה שהם רצו אם הם לא ישתחררו. בדרך כלל, לאט לאט זה קורה".

      אחרי אילו מגזינים כדאי לעקוב אם מתעניינים בצילום אופנה?
      "אחרי Another Magazine, View, ו-V Magazine. אני לא בא ממקום פיין ומוקפד אלא מקום אדג'י ולכן אני מתחבר מאוד לסגנון החזותי שלהם. מה שטוב במגזינים מחו"ל זה שיש בהם כמות עמודים מטורפת, שמאפשרת לכל רעיון להתפתח ולנשום. אפשר להתמקד בפרטים ולהראות לא רק את הבגד".

      למה את אומרת: מאפרות?

      מי המאפרות שאתה נהנה לשתף איתן פעולה?
      "למה את אומרת מאפרות? אני תמיד עובד עם מקסים ג'יו ועם ערן פאל. הסגנון שלהם מאוד נכון, מאוד מתאים לי ויותר מעניין ממאפרים או מאפרות שמצליחים ליצור רק ביוטי".

      איזו פנטזיה המקצועית עוד לא הגשמת?
      "האמת היא שאני אגשים אותה רק אם אני אחיה בחו"ל – לצלם במגזינים כמו V. הפורמט הגדול של המגזין מאפשר לך לראות את כל הצילום, להתמקד בו ולהתרשם ממנו כראוי".

      איזו פנטזיה מקצועית הגשמת?
      "לפני המון שנים, אחת הפנטזיות שלי היתה לצלם שערים לעיתונים בארץ. ליסה פרץ, עורכת סגנון, היתה הראשונה שאימצה אותי ומאז, שלוש שנים בערך, אני עובד איתה בצמידות. אפשר לומר שבשלוש השנים האחרונות אני לא מוריד את הרגל מהגז".

      מהו אורח החיים של צלם אופנה?
      "אלה חיים תחרותיים כמו בכל מקצוע עצמאי אחר. בכל תחום שרוצים להצטיין בו חייבים להיות עם אצבע על הדופק כי תחום האופנה תמיד משתנה במהירות. צילום אופנה הוא תחום עם הכנסה ממש לא יציבה ואם נרדמת במשך חודש, אז בחודש הבא לא תהיה לך עבודה. כשהעונה נגמרת, גם העבודה נגמרת. לא חייבים לגור גיאוגרפית בתוך תל אביב, אבל חייבים לחיות אותה. כאן נפתחים מעגלים כל הזמן וכאן קורה הכל. אפשר לבזבז שעה בבוקר ובערב כדי להיכנס אליה ולצאת ממנה אם חיים במקום אחר, אבל חייבים לקחת בה חלק".

      מהו המסלול ומהן הטעויות שצלם אופנה מוכשר צריך לעבור?
      "בלי שום קשר למסלול המקצועי, צריך לעבוד קשה כדי להיכנס לקליקת העיתונים. לכל עיתון יש כמות מוגבלת של צלמים שהוא עובד איתה, בעיקר מסיבות טכניות. אלה קליקות סגורות ומאוד קשה להיכנס אליהן. יש המון אנשים מוכשרים בארץ ואין מספיק מקום לכולם. אין איפה לעבוד – יש מעט עיתונים שיכולים להעסיק ארבעה או חמישה צלמים. כל הצלמים מרגישים כל הזמן שטוחנים וטוחנים עבודה ואין מספיק מקומות להציג אותה".

      מי שואל את הדוגמנית

      למה לדעתך זה תחום בעיקר גברי?
      "אין לי הסבר לזה. כמו שאין לי הסבר לזה שגם בתחום האיפור, השיער והבישול, המובילים הם גברים – דווקא במקצועות שנחשבים לנשיים בחברה. יש המון צלמות אופנה אבל שומעים יותר על הגברים, גם באיפור ובשיער. אולי כי אין להם מעצור של משפחה באמצע החיים, אולי הם יותר תחרותיים, אני באמת לא יודע".

      האם הדוגמנ/ית היא האדם שהכי פחות מתחשבים בו על הסט?
      "הדוגמנית לא מעורבת בבניית הקונספט ולכן לא ממש מתייעצים איתה. היא מוזמנת ליום צילום אחרי שהקונספט והסט כבר מוכנים וגמורים. לא שואלים אותה לגבי השיער, הבגדים או האיפור, אבל כן מתייעצים בה לגבי התנוחות שלה - איך כדאי שתעמוד כדי שתיראה נינוחה או מעניינת. משחקים איתה, מתמקדים בלשנות אותה ובדרך כלל דוגמנית משתפות פעולה בשמחה. ככה זה, על הסט לכל אחד יש את העבודה שלו".

      האם להיות אסיסטנט של צלם אופנה, זו דרך טובה להתקדם?
      "לדעתי זו חובה. זו הדרך הכי טובה להכיר בה את התחום וכל צלם אופנה צריך לעבר עבודה כזו. זה גם מאוד מוסיף לניסיון ומאוד מהנה לעשות סטאז'".

      איזה מוסד לימודי לצילום נחשב בעינייך בארץ?
      "אני רואה שמבצלאל ומהדסה יוצאים דברים טובים וצלמים טובים בשנים האחרונות. אני גרוע בשמות, אז אני לא זוכר שמות של אנשים או עבודות שראיתי, אבל זו התחושה בשטח".