קרסוליים עבים? גדלי עליהם שיער

חשבתן פעם לצבוע את שיער בית השחי שלכן בסגול? רוב הנשים, שלא כאילאיל קופלר, שהגתה את הרעיון היצירתי, לא חשבו על זה כי פשוט אין להן שערות בבית השחי. עוד רעיונות ומחשבות מעניינים על שיער גוף אפשר לפגוש במגזין הפמיניסטי החדש, שהגיליון הראשון שלו מוקדש לנושא האופנתי-פוליטי ממדרגה ראשונה ונקרא "שפם, רגליים ושחי".
על השער מופיעה תמונה משנות החמישים בה נראית קבוצת נשים יושבת בחדר מגורים ועוסקת בצביעת רגליים משותפת. באותן שנים אסור היה לאשה להיתפס בלי גרבוני ניילון, אך משום שהם היו מוצר קשה להשגה זייפו הנשים גרביונים וצבעו את רגליהן. נראה לכן מוזר? אולי בעוד כמה שנים זה יישמע מוזר שנשים הורידו את שערות הגוף שלהן ביראה, כמו שרוב הנשים בישראל עושות כיום.

יערה חוצן מבית נשים פמיניסטי, המוציא את המגזין, אומרת שהסיבה לכך שהגיליון הראשון הוקדש דווקא לשיער גוף היא ש"הסטריאוטיפ הכי חזק שיש כלפי פמיניסטיות זה שהן בעלות שערות על הרגליים, ורצינו לבדוק למה דווקא זה הסטריאוטיפ שמשתמשים בו ומה המשמעות שלו".

ואכן, רוב הנשים שלקחו חלק במגזין לא מורידות שערות ובה בעת יש להן גם חוש הומור (עוד סטריאוטיפ שוביניסטי), הן מספקות טיפים כמו "יש לך קרסוליים עבים? גדלי שיער עבות על רגלייך. שחור זה מרזה!" ויש גם רעיונות יצירתיים מה לעשות עם שעווה חמה או עם מקלות ארטיקים - לשפוך לכיור כדי לשחרר סתימות ולמרוח דבש על חלה.

המגזין, שהתמונה הסוגרת שבו היא של קבוצת מתעמלות ארצישראליות משנת 1940, שלכולן שערות בבתי השחי, מספק ראיון עם בעלת מכון קוסמטיקה, שהמגדלת בעצמה את שערות גופה אך מורטת על בסיס יומי שיער גוף של גברים ונשים; יש ראיון עם קבוצה של בנות שתיים עשרה, שכבר מורטות, על עמדתן בנושא; והצהרה של בת 15 שמגדלת את שערות רגליה וגאה בכך, על אף המחיר החברתי שהיא משלמת.

זה לא מפתיע לגלות שבנות השתיים עשרה חושבות שאם היו אוזלים חומרי הסרת השערות מן העולם אז אי אפשר יהיה ללבוש גופיות יותר לעולם ושגיל 14 הוא הגיל המקסימלי בו כל הבנות חייבות להתחיל להוריד, אבל עצם הדיון והעלאת הנושא במגזין היא מעוררת מחשבה ואפילו יוצרת איזו תחושת "דווקא" ורצון לגדל שערות רק כדי לא להיות כמו כולם.

ישראל שייכת לארצות הפונדמנטליסטיות בנושא שיעור גוף, בחלק מאירופה ובסקנדינביה מסתובבות נשים עם מה שזיכה אותן בו הטבע ולא מרגישות לרגע שמשהו לא בסדר, וזה רק בעולם המערבי, שאנחנו מרגישים צורך ליישר איתו קו.

"זו פרקטיקה שרירותית" מזכירה חוצן, את מה שנראה בישראל כאילו הוא חוק טבע, שמי שלא תציית לו יכה אותה ברק "בכל תקופה יש משהו אחר שנשים צריכות לעשות כדי להתאים לסטנדרט היופי, וכל עם נדבק לאמצעי יופי כזה או אחר, ומעניין לבדוק מה המשמעות של זה".

את הגיליון של "שפם, רגליים ושחי" אפשר לקנות בשבעה שקלים או לפי יכולת בבית נשים פמיניסטי ובדוכנים באירועים שונים. גם הגיליונות הבאים יעסקו בנושאים מהיום-יום של נשים, כי "זה מה שמעסיק אותנו" לדברי חוצן.
בית נשים פמיניסטי, בר כוכבא 42 תל אביב, 077-8830174.