פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המשאית עם המדליות בדרך

      באירופה, עיטורי הגבורה הצבאיים מאד אופנתיים עכשיו, בקרב אזרחים שמעניקים אותם לעצמם, בלי קשר להיותם עורף עמיד

      בנקודת הזמן הנוכחית נדמה שהעיסוק המרכזי של התקשורת הוא לגלות מה הוא הדבר הזה שמחליף את האסקפיזם. האם זה פטריוטיזם? נורמליות? חרדה? איך קוראים למצב הזה שבו ממשיכים לחיות במציאות מטורפת?

      לסרט "הבועה" לא היו יכולים להיות יחסי ציבור טובים יותר, כי כולם רק מתעסקים בשאלה האם התל אביבים, שנשמתם כמעט פורחת מכך שעדיין לא נפל הטיל המובטח, נמצאים בבועה, כן או לא. כך שהאסקפיזם מתקופת הפיגועים כבר לא מגן עלינו ומאפשר לנו לכתוב על אופנה בנחת. מצד שני, התייחסות למצב במסגרת כתבות אופנה, נתפסת כזילות של התחום הביטחוני ופגיעה במורל של העורף.

      מרימים את המורל

      אני לוקחת בחשבון את האפשרות שיסקלו אותי, אבל דווקא עכשיו אני לא יכולה להימנע מלכתוב על התפוצה המשעשעת של המדליות בגרמניה. בזמן שהווטרנים עוד עונדים את המדליות שלהם בכל הרצינות, (לא מזמן ראיתי זקן תשוש לגמרי יושב על ספסל ציבורי, ודש בגדו עטור בשלל מדליות מברית המועצות לשעבר) רואים הנכדים שלהם במדליות, במיוחד אלה הווינטג'יות, אביזר אופנה מזניב למדי.

      ואכן מעצבי אופנה גרמנים הקדישו את עצמם לייצור אביזר האופנה ההולך והופך נחשק הזה, והם משתמשים בכל מיני אלמנטים כמו כפתורים ובובות פלסטיק, בשילוב עם סרטי בד שונים וצבעוניים, ומייצרים מדליות שכל אחד יכול להעניק לעצמו על ההישגים שהוא חושב שראויים לכך.

      טוב, תהרגו אותי על זה שאני מתייחסת בקלות ראש לעיטורי הגבורה, שבטח בקרוב יוענקו לכל מיני חיילים אמיצים שחזרו מהמלחמה בביירות, שעדיין אסור לקרוא לה מלחמה. אבל עם כל ההתלהבות הזאת מהעמידה של העורף אני חושבת שאם כל אזרחי ישראל יעניקו לעצמם מדליות, כמו אלה של אורדנס שווסטרן הגרמנים, זה יהיה לא פחות מהוגן וגם ירים את המורל.

      להשיג בחנויות במינכן ובפרנקפורט או דרך האתר של אורדנס שווסטרן.