להחליף פיטמה ימנית בשמאלית

בעבודת הווידאו של איגור גלמן-זאק, המוצגת בקומה התחתונה של גלריה רוזנפלד, רואים אותו יושב ומשתזף כשחצי הגוף העליון שלו ערום ומרוח בשמן. למרות פוזיציית הסטלבט הוא אינו נינוח, מדי פעם הוא מגרד בבטנו בחוסר שקט וניכר שמשהו מטריד אותו. לפתע הוא תולש את הפטמה הימנית שלו ואחריה את השמאלית ומחליף ביניהן - את הפטמה שהיתה קודם מימין הוא ממקם מחדש בשמאל, ולהפך. אחרי ביצוע הפעולה הזאת הוא עוצם עיניים בהתמסרות מלאה לפעולת השיזוף ונראה שלם עם עצמו ולא מוטרד יותר.

התערוכה "CHANGE" של גלמן-זאק היא מבריקה, כמו שלא ראינו הרבה זמן, ויש בה אמירה אופנתית חזקה ומקורית. עבודת הווידאו המתוארת לעיל נקראת כמחאה מקסימה וגאונית על הנושא של ניתוחים פלסטיים והצורך בשינוי המראה החיצוני, שמאפיינים את תקופתנו. גלמן-זאק נעזר בתוכניות מחשב גרפיות אבל יש לא מעט אנשים שממש חותכים בבשרם ובכיסם כדי לבצע שינויים פיזיים תמוהים לא פחות מזה שמבצע האמן כדי לזכות בשלוות נפש, שחולפת חיש מהר עם הצורך בשינוי הפיזי הבא. זה שאמור להביא להם את שלוות הנפש הסופית, וחוזר חלילה.

נושא התערוכה, שמוצג כשלט ניאון בחלון הגלריה, הוא "שינוי", ובאקט מבריק משתמש בלוגו הבינלאומי של דוכנים להמרת כסף – סוג של שינוי שגם אותו כדאי לבדוק יותר לעומק.
גלמן-זאק מתעסק בשינויים הפיזיים הקטנים שאנחנו עושים בחיצוניות שלנו כדי לסמן תהליך של שינוי פנימי, ובמילותיו: "כל אחד מאיתנו חווה בחייו תקופות שבהן חוסר ביטחון מוביל לסוג של משבר מנטלי הגורם לבצע פעולות דרמטיות, רדיקליות וחסרות רלוונטיות כמו מעבר פתאומי לארץ אחרת, הצטרפות לכת השטן, פרידה מבן או בת הזוג, התפטרות מהעבודה, התאבדות וכו'".

גלמן-זאק מתמקד ב"שינויי ראווה" קטנים כמו החלפת צבע השיער או גידול שפם. הרי כל מי שרוצה שינוי בחיים עושה כצעד ראשון ביקור אצל הספר ומשנה צבע שיער או תסרוקת. לא סתם השינוי שאנחנו עושים הוא דווקא בשיער, מעבר לעובדה שהוא גדל ומשחזר את עצמו במהירות יחסית לחלקים אחרים בגופנו, יש לשיער כוח מאגי, והאקטים הקטנים האלה של שינוי מוגדרים על ידי גלמן-זאק כ"אנרגיית קסם" וכ"אקטים פולחניים".

כחלק מהטכניקות המקוריות עושה האמן שימוש נרחב בשיער הערווה שלו כחומר גלם, וכמו יחסי המשיכה-סלידה העמוקים שיש לנו עם שיער בעיקר כשאינו מחובר לגוף, גם השימוש שהוא עושה בשיניים שנעקרו מטריד ומעורר מחשבה בנוגע לגוף האנושי ויחסנו אליו.

עבודה אחת משתמשת בדוגמאות של שיער מתוך קטלוגים של צבעים לשיער, ומזכירה כי זו הסינתטיות שלהן שאסתטית בעינינו, אם דוגמאות הצבע האלו היו משיער אדם אמיתי, זה היה מעורר בנו אסוציאציות לא נעימות.

הכיתוב שמלוה את העבודה הזו הוא "I HAVE IT" תחת דוגמאות השיער הבלונדיני, ו"I DON'T HAVE IT ANYMORE, לשיער הברונטי.

עניין הבלונד מעסיק את גלמן-זאק גם מעבר לעבודה זו, אולי משום מוצאו הסלאבי, אבל כשקוראים את הטקסט שלו שמדבר על "אנשים המבקשים באמת ובתמים לשנות את אורחות חייהם, לנטוש את הרגליהם ההרסניים ולהתחיל לקחת אחריות על חייהם" וזוכרים שהביטוי הפופולארי ביותר הוא שכמעט כל מי שרוצה להפוך ליותר נשית, יותר זוהרת, יותר מצליחנית – צובעת לבלונד, שהופך אותה לשחורדינית פתטית, נזכרים שגם ההבטחה הנוצצת לשינוי הגלומה בשלט הניאון "CHANGE" מסתירה מאחוריה, בסופו של דבר, חנות בגודל של חדר שירותים ובה חלפן שתמיד חשוד בעיני המחליף כקרימינל, שעוסק בפעילות של המרת מטבע, שמשום מה יש לה תמיד טעם לוואי של פעולה מפוקפקת. כמו בלונד מזויף.

CHANGE, איגור גלמן-זאק. גלריה רוזנפלד, דיזנגוף 147. התערוכה מוצגת עד 1.9.2006.