איזה ערך יש לחולצות טי הנושאות סלוגנים פוליטיים? האם הן "סתם חולצות" או שמא מדובר במקבילה לכלי נשק? מצד אחד אומר רונן אידלמן על התערוכה שהוא ארגן, שהיא "בשביל הסבבה. שיבואו, שיחליפו חולצות, שיהיה מצב רוח טוב לקראת סוף הקיץ". מצד שני, חולצות עם כיתובים פוליטיים הם בגד שאתה חושב רגע לפני שאתה יוצא איתו מהבית ומגדיל את הסיכויים שלך לחטוף מכות.
אידלמן, עורך המגזין האינטרנטי "מארב", יחד עם מורן שוב, אוצרת חלון האמנות "נגה היקרה", יפתחו ביום שבת 2.9.06 בשעה 20:00 תערוכה שיוצגו בה מעל 250 צילומים של חולצות טי פוליטיות, וחולצות שיביאו המבקרים ייתלו על חבל, כשאחת המטרות היא שאנשים יחליפו ביניהם חולצות, בלי כסף כמובן, מדובר באירוע קהילתי.
כך התמכרתי לטי שירטס מרגיזות
במשך כשנה הוצגו באתר "מארב" חולצות כאלו, במה שהתחיל את הפינה "הדימוי היומי" וחשבו שיחזיק כמה שבועות. אידלמן התמכר לנושא והפך לאספן של חולצות טי עם כיתובים פוליטיים, הוא גם יצר לא מעט כאלה. עבור התוכנית "ביפ שואו עם שרון קנטור" שאותה ערך הוא הכין טי שירט אחר לכל תוכנית עבור המגישה.
לו עצמו, כמו גם לחבריו האקטיביסטים, הצטבר בארון אוסף לא מבוטל של טי שירטים בעלי מסרים, ובתור אספן חרוץ הוא גם הגיע במיוחד לאירועים שבהם הוא ידע שיימצא סלוגנים מהצד הימני של המפה, כי אלה של צד שמאל יותר קרובים אליו ולכן יותר נגישים.
לאחרונה הוא נתקל בבלוג בסיפור על בחור אמריקאי שהגיע לשדה תעופה עם טי שירט ועליה כיתוב בערבית, כמובן שכל כוחות הביטחון עטו עליו וביקשו ממנו להוריד את החולצה, כאילו היא עצמה מסכנת את הביטחון.
בית החזה כלוח מודעות
אז חוץ מהסבבה שמנסים שוב ואידלמן ליצור באמצעות התערוכה הם גם מציבים זרקור אל סוג נפלא של התנגדות בלתי אלימה, בגדר "וכיתתו חרבותיהם לטי שירטים". אתה הופך את עצמך ללוח מודעות של דעותייך הפוליטיות, שזה עדיף מאשר לפרסם מותגים, ובצד הגאווה על החצנת דעותייך אתה נזקק גם למידה לא מבוטלת של אומץ ולפעמים לתיק עזרה ראשונה.
בין שלל החולצות שיש לאידלמן באוסף הפרטי ישנה אחת, שבכלל הגיעה אליו פעם כשישן אצל מישהי ובבוקר לא היה לו מה ללבוש, שכתוב עליה BOMB THE PENTAGON, "זה היה לפני שנת 2000 ואחרי 11/9 שאלתי את עצמי אם אני אעיז ללכת איתה".
אידלמן, שנוסע לפעולות מחאה ברחבי העולם, תמיד שם בתיק כמה חולצות בעברית ועושה החלפות עם טי שירטים מגניבים בארצות אחרות. החולצה של הרייב נגד הכיבוש היתה כל כך מבוקשת שלא נשארה לו אפילו אחת והוא מקווה שמישהו יביא כזו לתערוכה. גם חולצת "תשוחרר טלי פחימה", פרי יצירתו של אידלמן, נחשבת סחורה חמה בחוץ.
בין החולצות שצילומיהן יוצגו בתערוכה יש מצחיקות בטירוף, יש הזויות ויש כאלה שבטח יעצבנו יותר מאדם אחד. זו שכתוב עליה "כאפה לפנים של לימור לבנת" כשם להקת הפאנק הצעירה יכולה להפוך לתלבושת אחידה בבתי הספר, לדעתי. "העם עם גוש חשיש" מוצגת בדו קיום עם חולצות כתומות עם סיסמאות של הימין, יש את "bush is another word for cunt", שמעידה שלא רק הנשיא שלנו הוא לא כזה מקור לגאווה, ובאמת אני כבר מחכה לטי שירט שתעסוק בחשוד משה קצב. אבל מתוך החולצות שהוצגו ב"מארב" יש שתיים שאני הכי אוהבת: על האחת כתוב באותיות קטנות קטנות במרכז החזה "אף אחד לא יודע שאני הומו", ועל השנייה יש את הכיתוב שהכי קורע אותי מצחוק ולדעתי זו הטי שירט המוצלחת בעולם, וזה עוד לפני שראיתי הכל, "slowly the penguins steal my sanity".
חלון גלריה "נגה היקרה". רוחמה 6 שכונת נגה, יפו. התערוכה תוצג עד 25.9 במשך 24 שעות. מסירת חולצות אפשרית ביום הפתיחה או לפני כן, לרונן אידלמן 052-3561580 03-5180658 או למורן שוב 052-4783023 03-5187607.