היה היתה פעם חנות בגדים עם קופה רושמת. ולצד הקופה עמד לו ברז בירה, שעמד לרשות הקונים הצמאים, שיכלו מצידם להרוות את צמאונם בכוס יין (או שתיים) חינם אין-כסף, כחלק מחוויית הקנייה.
נשמע כמו אגדה אורבנית? אז זהו, שלא ממש. יבואני ליוויס ושביניון הקימו בקניון רמת אביב בר ג'ינסים ראשון, כחלק מרשת מתהווה של חנויות קונספט המסנתזות אלכוהול ודנים. על רקע העיצוב הקלאברי, שכולל ד?ק צר וארוך, סוללת שנדליר מהממת שמרפדת את כל התקרה ואווירה אפלולית (במידה, כמובן, בכל זאת צריך לראות את הג'ינסים) תוכלו להעמיס אלכוהול ולערוך קניות.
מקרב שלל דגמי הג'ינס, החולצות המכופתרות וכמובן מבחר היינות והבירות, שווה לתת את הדעת על דגמי ה"בלו סטאר" המאוד מוצלחים, ובפרט לאלו מדגם 5003, בכחול ובאפור, בזכות הבדים הראויים, העשויים כותנה אורגנית, הגימורים המושקעים והגזרה הנכונה (נשנן שוב: צר זה הרחב החדש) ולמרות המחיר הלא מאוד זול (700 ש"ח).
ולפני שנשמות טובות וחסכניות יתחילו לזעוק בנוגע לתמחור, נודה בכנות שלרוב אין שום הצדקה לשלם יותר מ- 350 שקלים על מרבית הג'ינסים שבשוק, וגם זה יותר מדי. עם זאת, מחובתנו להזכיר שהג'ינס הוא סוג של מדי קבע, לכן, כדאי ורצוי להשקיע בלפחות זוג אחד מוצלח באמת, שיעשה את הדאווין הנכון בלי יותר מדי מאמץ ויהיה לביש ואופנתי למשך כמה עונות. עדיף להשקיע באחד כזה, מאשר ב-2-3 ג'ינסים מוצלחים למחצה, במחיר מצטבר זהה. עם או בלי קשר, 5003 בהחלט עונה על הדרישה הזו, בלי קרעים, ניטים ופוזות מיותרות של כוכב טלנובלות.
יותר הוא כרגיל הרבה פחות
בהמשך ישיר לעונות קודמות, מניותיהם של צבעים הכהים כדוגמת שחור וגווני אפור ממשיכות לעלות. למיטיבי סטיילינג וחובבי הז'אנר, מומלץ להעדיף תמיד כחול כהה. כדאי גם לתת את הדעת על דגמי 511 מליין ה"רד טאב", הנהנה מגזרה צרה וממותן לא גבוה מדי. השוס בדגמי ה-511 הוא שחלק מהמכנס הוברש בסיליקון, כך שנוספת לו הילה מאט-בריקה וחיננית. 460 ש"ח עולה הגרסה הלא שטופה (Washed) ו-500 ש"ח לזו השטופה.
אחרונים חביבים, מככבים להם בשקט ג'ינסי ה-LVC המרכיבים את קולקצית הוינטאג' (Levi's vintage collection). דגמים אלו, המונפקים בסדרות מצומצות של 400-1500 פרטים, הם העתק מדויק של ג'ינסים שמצאו קנייני החברה בשווקי פשפשים, על הקרעים והקשקושים שיצרו בהם בעליהם הקודמים. מכיוון שמדובר בחברה עם פז"מ של יותר מ-150 שנים, ניתן למצוא כאן ג'ינסים משנות ה-30 (ובחו"ל אפילו יותר מוקדמים מזה), בגזרה האותנטית ועם הלייבל המשוחזר של התקופה.
למרות הכוונות הטובות והקטע, נמליץ להעיף במכנסיים מבט משתאה, להתרשם ולוותר, שכן יש בהם מן המוגזמות המיותרת, שגורעת מכל העסק ויותר, הוא כרגיל הרבה פחות. מה, לא?