אמא חשובה כמו נינט

אורח אחד בתצוגת הגמר של שנקר לפני חודשיים, התברר כקריטי לפריצה של מורין פרידמן-גוטמן (25) בוגרת טרייה של המגמה לעיצוב אופנה בשנקר ואחת מיני רבבות המעריצים של נינט. גדי אלימלך, הסטייליסט האישי של נינט, נכח בתצוגת הגמר של בוגרי שנקר ממש לפני חודשיים וסימן את פרוייקט הגמר של פרידמן - גוטמן. הוא יצר איתה קשר, החמיא לה והשאיל ממנה ג'קט לצילומים מבלי להכביר פרטים.

לפני שבוע בדיוק, כשמורין סיירה להנאתה במכולת השכונתית, צילצל הנייד שלה. על הצג הופיע השם "גדי אלימלך". "כן?" היא ענתה. "מורין", אמר גדי הסטייליסט, "הז'קט שלך, זה שלוויתי לצילומים של נינט, בסוף היא עולה איתו לבמה בגמר של כוכב נולד בעוד יומיים". מורין נאלמה דום מול מחלקת מוצרי החלב במכולת. היא הבינה שמשהו גדול קרה, אבל גם הידיעה הזאת לא הכינה אותה לשיח הציבורי הלוהט סביב ההופעה המוקפדת והזכירה של הכוכבת בגמר. הופעה שהז'קט שלה היה אחד מהעוגנים המשמעותיים שבה.

הז'קט, ארוך, מרשים וחתוך בקצוות בדוגמת תחרה, היה חלק מפרוייקט הגמר שלה "המספרים של אדוארד" שהתאפיין בחיתוכים מעניינים של שולי הבגדים. הוא בנוי לפי צללית האיקס שה"ווג" האמריקאי הכריז עליה בגליון האחרון שלו כעל אחד הדברים החמים של העונה הקרובה והוא הפך את הכוכבת לבעלת נוכחות בולטת על הבמה הענקית של הגמר ונתן פייט שכמעט ואין לעמוד בו, לקוקו, לחליפה השחורה ולשירה הגדולה של ג'קו.

רק בתקופת השירות הצבאי החליטה מורין שהיא רוצה לעצב בגדים. כשנה אחרי השחרור כבר הייתה סטודנטית מן המניין במגמה הנחשקת בארץ. "האהבה לאמנות הגיעה מעמוס גוטמן ז"ל, הבמאי, דוד שלי. אני אמנם לא פנטזיונרית כמוהו אבל גדלתי על סרטים, מחזות זמר, קברטים, ומשם הגעתי לאופנה וגם לרעיון של פרוייקט הגמר שלי -'המספריים של אדוארד'".

איך נוצר הקשר עם גדי חורץ הגורלות?
"הוא התקשר יום אחד, הציג את עצמו ואמר שיש כתבת אופנה לנינט ושהז'קט יתאים ללוק. מן הסתם הסכמתי והתלהבתי. אני מתה על נינט לא מהיום וצופה קבועה ב'שיר שלנו'. כשהוא התקשר לבשר לי שהיא עולה איתו לבמה בגמר כוכב נולד, נאלמתי. חזרתי הביתה ועד הגמר לא אמרתי כלום לאף אחד חוץ מלאמא ולחבר שלי. רגע לפני שהיא עלתה על הבמה האס.אם.אס כבר היה מוכן לשליחה".

איך הייתה התחושה לראות את פרי יצירתך בתוכנית כה מצליחה?
"בואי נגיד שאני ואימא שלי קפצנו כמו משוגעות בבית".

איזה תגובות קיבלת?
"קיבלתי מבול של טלפונים מחברים, מחברים מהלימודים, מאנשים שזכרו את הז'קט שלי מהתערוכה. היו שתי בחורות שהשיגו את הטלפון שלי מגדי והתקשרו לפרגן. בכלל, כולם פירגנו למראה של נינט, כי כל הלוק שלה היה מדוייק".

תמכרי עכשיו את הז'קט?
"אני לא יכולה. הוא חוזר אלי היום וכבר הבטחתי אותו לאמא שלי. היא מאוד אוהבת אותו."

מה המקום של הז'קט בפרוייקט הגמר שלך?
פרוייקט הגמר, שנעשה בהשראת הסרט "המספריים של אדוארד" הוא לא 'טים ברטוני' (שם הבמאי, ש.פ) עד הסוף. את ההשראה קיבלתי ממנו אבל הפכתי את זה לשלי. בעיקר ניסיתי להעביר את הרעיון של המספריים הם חלק מהידיים שלי כמעצבת אופנה. מבחינת חדשנות אני לא ממציאה את הגלגל מחדש. אני מביאה את עולם הפנטזיה ונותנת לו פרקטיות. אני אוהבת אופנת רחוב ואני מאוד מסחרית. מסחרי זאת כבר לא מילת גנאי, להפך, כיום לכולם יש גישה לאופנה. אני רוצה שיסתכלו על בגד שלי ויגידו "וואי אני גם רוצה כזה" וזה עדיין יהיה מיוחד."

צניעות, תמימות ולהיטות, אלו שלוש המילים שמתארות את מורין בשלמותה. היא טרם נדבקה בקדחת המגלומניה, ספק אם תידבק. בינתיים, היא מחפשת עבודה.

מה התכניות לעתיד?
"לעבוד, אני מחפשת עבודה בתחום. כל דבר, בגדי ילדים בעיקר, זאת השאיפה והכיוון שלי".

סלב נוסף שהיית רוצה להלביש.
"באסטה ריימס. הוא מהמם ויש לו הופעות מדהימות. הייתי מלבישה אותו בפחות צבעים, משאירה גווני וניל ומעדנת את המראה שלו מראפר לראפר רוקיסט".

עד את כמה את חיה את עולם האופנה?
"אני לוקחת את זה בפרופורציות אחרות. לא העברתי לילה לבן אחד במהלך הלימודים. אני מאוד אוהבת אופנה אבל גם אוהבת המון דברים אחרים, במיוחד את המשפחה ואת החברים".