עיצוב פריסאי

המוזיאון לאמנויות דקורטיביות באגף המערבי של הלובר בפריס, שנוסד ב-1905, היה סגור בעשור האחרון לרגל שיפוצים, והוא נפתח מחדש בשבוע שעבר. המוזיאון מציג חדרים צרפתיים מפורסמים כמו ה"'קבינט המוזהב" של אביניון (1752) וחדר האוכל של האמן הצרפתי יוג'ין גראסט (1880), שעוצבו על ידי גדולי מעצבי הפנים, ויותר מ-150,000 פריטים מעוצבים בני המאה ה-15 ועד לפריטים של פיליפ סטארק בן ימינו.

רוב הפריטים הם תרומות של אספנים צרפתים, והם כוללים, בין היתר, רהיטים ומערכות אוכל מעשה ידי אמנים צרפתיים, כמו גם עיצובים מוקדמים של איילין גריי ושרלוט פריאן.

עלות השיפוץ מוערכת ב-45 מיליון דולר, שכללו שיחזור של הבניין ושיפוץ של כ-6,000 פריטים. יחד עם שכניו, מוזיאון האופנה ומוזיאון הפרסום, מחזיק המוזיאון את אחד האוספים החשובים בעולם לעיצוב ולאמנות דקורטיבי.

האתגר שעמד בפני מנהלת המוזיאון, ביאטריס סלמון, וצוותה היה ליצור מהאוסף סיפור, של מה שהיא מכנה "ההיסטוריה של הטעם הצרפתי ושל העיצוב והאמנויות הדקורטיביות בצרפת". לדבריה, "אנשים יודעים איך להתייחס לציור ולפיסול במוזיאון, אבל הם לא יודעים איך לפרש אובייקטים".

היא ניסתה לפתור את הבעיה על ידי חלוקת האוסף ל-3 חלקים: האחד הוא סיפור כרונולוגי שמתחיל במאה ה-13, בזמן שפריס נהפכה למרכז האינטלקטואלי והאמנותי של אירופה; החלק השני בוחן את ההתפתחות ההיסטורית של סוגי חפצים שונים, והשלישי כולל רצף של חדרים תקופתיים משוחזרים, כולל תצוגה של חדרי שינה של זונות צמרת מהמאה ה-19. המוצג הבולט בתצוגה הזאת הוא המיטה מפוארת מ-1875 שהיתה שייכת ללוסי אמילי דלבינייה, בהשראתה כתב אמיל זולה את "ננה".