לא להאמין אבל כבר שלושים שנה עברו מאז פרץ לתודעה העולמית הילד המתבלט של עולם האופנה - ז'אן פול גוטייה. שלושים שנה בהן נחקקו בתודעה יצירות רבות שלו, מחזיית הקונוסים של מדונה, דרך מראה המלחים ההומואי המסוגנן ועד לשרוולון הנוצות של דנה אינטרנשיונל. כמה וכמה מהדגמים של גוטייה הם כבר מזמן לא פריטים בקולקציה עונתית אלא יצירות שנכנסו לפנתיאון האופנה והפכו על זמניות.
בית האופנה של גוטייה הוא בן שלושים, ז'אן פול עצמו קצת יותר גדול. המעצב, יליד שנת 52, לא למד מעולם עיצוב אופנה לפני ששלח את הסקיצות שלו למעצב פייר קרדן, שהופתע מהתעוזה של הילדון בן ה-18 מהפרברים. גוטייה הפך לעוזרו של המעצב הוותיק ודרכו לתהילת עולם נסללה.
לכבוד חגיגות יום ההולדת ה-30 של בית האופנה שלו, קיבץ המעצב הגרנדיוזי שלושים דגמים, אחד מכל שנת יצירה, והרים איתם תצוגה אחת ויוקרתית במיוחד בארמון עתיק בלב פאריס, שהוצגה בפני , 600 מוזמנים, שנבחרו בקפידה. בין שלושים הדגמים נכללה גם יצירה לא מוכרת מהקולקציה הראשונה של גוטייה, כמו גם חזיית הקונוסים המפורסמת, מדי המלח חשופי הגב ומדי ההסוואה מעוטרי הפאייטים.
"הדבר היחיד שהשתנה בדגמים הוא הדוגמנים" טען גוטייה ל"אל" הצרפתי בכתבה מיוחדת לכבוד החגיגה, "לא מצאתי שום דבר שדורש תיקון בדגמים, מלבד תיקונים הכרחיים כדי להתאימם למידות גוף חדשות".
חגיגות השלושים של בית האופנה הפכו לקרב תשבוחות בין עיתוני האופנה השונים, כולם סיכמו בהתפעלות את "תופעת גוטייה" וה"לה מונד" אף הגדיל לעשות והקדיש לגוטייה החוגג את עמוד השער שלו.
קעקועים, גברים לבושים בחצאיות ודוגמנים בעלי מוגבלויות ובטווח גילאים ומשקל יוצא דופן וכמובן ניבולי פה, הפכו את JPG, כפי שהוא מכונה בצרפת, להרבה יותר ממעצב אופנה. הדמות התקשורתית שלו גונבת בנחת את אור הזרקורים מהדוגמניות ואפילו מהבגדים.
גוטייה עצמו מפרש את הכישרון שלו לבלוט, בין השאר בנימוק "תמיד רציתי להראות סוגים שונים של יופי: שחור, גדול, שמן".
גוטיה מפסל להפליא את גוף האישה אבל בולט גם כאחד המעצבים הראשונים שהפכו את הגוף הגברי לאובייקט מיני ושירבבו לשון ארוכה ומשתרבבת מול פניה של המסורת המצו'איסטית וההטרוסקסואלית. אחד המהלכים הבולטים שלו היה למשל להלביש את הגברים בחצאיות ולשכלל את רעיון היוניסקס מעבר לחליפת המכנסיים.
ההשראות שלו נעות תמיד על סקאלה רחבה במיוחד. ב-1993 למשל, הוא הציג את האוסף "הרבנים בשיק" והלביש חכמי תורה מדומים בלטקס שחור, מוזהב והדוק במיוחד. במקביל קיבל רעיונות רבים לעיצובים הגבריים שלו, ממועדוני גייז אותם נהג לפקוד על בסיס קבוע, מה שביסס עוד יותר את מעמדו כגיי אייקון משפיע.
אנפנט טריבל
את תדמית ה"ENFANT TERRIBLE DE LA MODE", הילד הרע של האופנה הוא דאג לתחזק כאמור, גם מחוץ למסלול התצוגות בהופעתו החיצונית הנועזת שכללה חצאיות, חולצות לא שגרתיות ושיער בצבע פלטינה. הוא אף ניהל רומן קצר עם הטלוויזיה בתוכנית הבריטית "יורוטראש" שכללה בעיקר גסויות מצד המנחים וצחקוקים במבטא צרפתי כבד.
עם השנים הוא נרגע. כתבי האופנה אוהבים לספר איך החליף את חולצת המלח בחולצה שחורה מחוייטת ואת הפלטינה בשיבה שכבר זרקה בשערו. את הלהט היצירתי הוא שומר כנראה למסלול התצוגות שאותו לפי הצהרותיו אין לו כוונות לעזוב בקרוב. לקהל הקונים האירופאי הצעיר, נותר רק לשטוף את העיניים באוונגרד הצבעוני שלו ולשאת תפילה שגם הוא יצטרף לסטלה מקרטני וקרל לגרפלד ויכבד אותם בקולקציה נוחת מחירים ל- M&H. אחרת פנטזיית גוטייה תישאר על הקולבים, בגדר חלום מסתורי, נועז ויקר מדי.