"מה שאתה בוחר לעשות בחיים הוא פיצוי על החסרונות שלך" אומרת המעצבת הניו יורקית, סינדי צילוויץ. "אני למשל הייתי תלמידה גרועה". צילוויץ מעולם לא למדה עיצוב, תמיד עסקה באמנות, אך כבת למשפחת סוחרים לא נהנתה מעשיית אמנות לשמה; לדבריה, תמיד רצתה ליצור מוצרים מסחריים.
ב-1979 ייסדה צילוויץ יחד עם שותפה את "HUE", חברה שייצרה מהפכה בעולם הגרביים, ושיווקה גרביונים מכותנה משולבת בלייקרה בשלל צבעים. את החברה המצליחה (גידול שנתי של 40 מיליון דולר) ניהלו השתיים 14 שנים, עד שנמכרה ב-1992.
השלב הבא היה פתיחת סטודיו פרטי בניו יורק, ב-1996. כאן החלה צילוויץ ליישם את הכישרון הגדול שלה - יצירת "משהו חדש ממשהו מוכר". בשנת 2000 מצאה חברה קטנה באלבמה, שייצרה יריעות פלסטיק לכיסאות נוח. צילוויץ עיבדה את החומר, וייצרה ממנו פלייסמטים, שטיחים ותיקים. נאמנה לעיקרון שהחומרים שהיא עושה בהם שימוש חייבים להיות פרקטיים, הקדישה סנדי זמן רב לחיפוש אחר חברות המייצרות חומרים לא שגרתיים אותם ניתן להסב לשימושים חדשים. כך גילתה חומרים מקוריים ויוצאי דופן כמו גדרות לברכות, הוציאה אותם מהקשרם וייצרה אלטרנטיבות מודרניות לכיסויי שולחן.
החומר החדש אותו רקחה - plynyl (אריגה של סיבי פי.וי.סי היוצרים בד גמיש, עמיד בפני לכלוך ושחיקה) זיכה אותה בפרס של ה-ICFF. "האטרקציה האמיתית של החומר הזה היא שאפשר להשתמש בו בכל מקום, במגוון של צבעים ועוביים שונים" מסבירה צילוויץ, "זה כיסוי מודרני ונעים, במקום השטיחים המסורתיים". החומר חזק דיו הן לשימוש מסחרי, והן לבתים שיש בהם ילדים וכלבים.
צילווויץ זכתה בפרסים רבים על עיצוביה, המוצגים ב-MOMA ובמוזיאונים נחשבים אחרים ברחבי העולם. בתי מלון מפוארים, מסעדות יוקרה ומועדונים בחרו בעיצוביה השימושיים וקלים לתחזוקה.
בימים אלה מציגה צילוויץ חומר חדש - spun vinyl, אריג טקסטיל העשוי מהזרקת סיבי ויניל ונראה כסיבי פלסטיק שזורים בקליעת קשרים. אם מותר לנו לנבא, גם החומר החדש יהיה מרהיב, יפהפה ושימושי להפליא, ממש כקודמיו.
