רק מי שנמנה על לקוחותיה או מכיר אותה ואת עבודתה מקרוב, מבין שנאית רוזנפלדר היא מהמעצבים הבודדים שתהליך היצירה שלהם הוא עמוק ושלם ושדרך הביטוי של מקורות ההשראה היא כה מרומזת ומינימליסטית, שזה פשוט נדיר ומעורר הערצה.
קולקציית סתיו-חורף 2007 של "נאית" נקראת "מעברים", אבל כמו בכל עונה, היא לא טורחת לפרסם את הכותרת של הקולקציה.
המינימליזם האמיץ שלה בא לידי ביטוי גם בשער של הקטלוג החדש, שאינו נושא שום כיתוב. מי שרוצה, יכול למצוא את שם המעצבת, באותיות לא גדולות, בשער האחורי.
הרובד החיצוני של ההשראה ל"מעברים" הוא חילופי העונות, שבאים לידי ביטוי בקטלוג באיורים עדינים, כמו יפניים, של עצים עירומים בשלכת. רוזנפלדר היא מהמעצבים הבודדים שמבינים שבארץ הסתיו הוא עונת המעבר היחידה, ושבעצם אין כאן ממש חורף, אלא יותר סתיו מתמשך.
כמו תמיד, תהליך היצירה של רוזנפלדר הוא מאוד אישי וכרוך בחשיבה מעמיקה. בחודש אוגוסט האחרון היא עברה דירה, ובמקביל גם עברה לסטודיו חדש, ומכאן ה"מעברים".
המוטו שמופיע בתחילת הקטלוג, הוא ציטוט משל אנדי וורהול שאומר "נהוג לומר שדברים משתנים כל הזמן, אבל למעשה, אתה צריך לשנות אותם בעצמך".
כבת גילה של נאית אני יכולה להעיד שזו אכן תובנה שמתגבשת בשלב הזה של החיים. נאית גם טוענת, בניגוד גמור למסר של תעשיית האופנה, ש"אין דבר כזה חדש לגמרי. תמיד יש גם את הישן. התעסקתי בזה הרבה בגלל המעברים שעשיתי עכשיו והבנתי שאתה לוקח את הקמצוץ הטוב, הטהור וממשיך איתו הלאה. אתה לא חייב תמיד את המעבר הפיזי אבל הוא מאפשר לך לראות את זה וגם מחייב אותך לשינוי".
אוירה זה לא הכל
הקולקציה והקטלוג החדשים מעידים ומבטאים את השינוי שעברה המעצבת. לראשונה היא עשתה קטלוג עם דוגמנית מקצועית ובהפקה שהיא "ממש פאשן". למרות שהתואר "נשיות בוגרת" כבר נקשר לעיצוב של נאית, נדמה שהעונה היא עברה שלב נוסף של התבגרות.
"בקטלוגים הקודמים היתה יותר אווירה, שזה קצת שם בצד את הבגדים, זה היה נכון לי אז, אבל פתאום הבנתי שזה מה שאני וזה הסגנון שלי. ברור שזה ממקום שיותר בטוח בעצמו, וגם כי אני יודעת מי הלקוחות שלי ושהן לא צריכות את כל המסביב, בקטלוג הזה אני באה בצורה יותר ישירה, ושמה את הבגדים במרכז הבמה".
את הדוגמנית המרשימה יאנה אודנופוזוב היא פגשה בסטודיו ליוגה של נילי לנדסמן, שצולמה לקטלוג הקודם, הסטודיו נמצא במתחם גן החשמל, בו רוזנפלדר היתה המעצבת הראשונה.
אודנופוזוב לימדה יוגה בסטודיו וכעת היא מטיילת בהודו, "יכול היות שזו היוגה אבל יאנה היא מהנשים האלה שיש בהן המון שלווה, זו היתה חוויה לעבוד איתה" אומרת רוזנפלדר.
לפני הקטלוגים שבהן כיכבו לנדסמן וננה שרייר, היו המצולמות של רוזנפלדר בעלות מראה של נערות. לאודנופוזוב יש לוק של אשה ולא של נערה, וזה מעיד על ההתבגרות שעברה המעצבת. "האצילות שלה זה היה הדבר הראשון שתפס אותי, והיא מאוד זקופה.
יאנה מאוד בריאה כזאת והיא אשה עם כוח. בגלל העיסוקים האחרים שלה והאישיות שלה היא מביאה את העולם השלם שלה ויחד עם זה היא דוגמנית מקצועית שיודעת איך להציג את הבגד בצורה הטובה ביותר".
לא רק לכותרות של הקולקציות, גם לדגמים נותנת רוזנפלדר, בכל עונה, שמות שמלמדים על מקורות ההשראה שלה. בקולקציה נוכחית יש סריג שנקרא "נחמני" "כי הוא מנחם", מכנסיים שנקראים "אדי" על שם הירקן שהיתה קונה אצלו בשכונה הקודמת, סריג בשם "לולו" על שם הכלבה של רועי, בן זוגה, וחולצת "מינה" ומכנסי "ג'וניור" על שם החתולים.
אחרי שש וחצי שנים בהן גרה בנחמני, עבדה ברחוב מקווה ישראל ו"החיים שלי הסתובבו במטר רבוע", עברה רוזנפלדר לגור עם בן זוגה בשכונה אחרת. היא מהרהרת אם לתת לז'קט המוביל בקולקציה הנוכחית את השם "בזל".