בעולם חסר מושג ממשי לגבי הכיוון אליו צועדת אופנת הגברים, צמד המעצבים מריה-גרציה צ'יאורי ופיירפאולו פיצ'יאולי, אשר קיבל בשנה שעברה את תפקיד הניהול היצירתי של בית ולנטינו הוותיק, מנסה לגבש עמדה. אמש הציגו השניים כאורחי הכבוד של תערוכת מסחר האופנה 'Pitti-uomo' בפירנצה (המקדימה את שבוע האופנה במילאנו שעתיד להיפתח בסוף השבוע הקרוב) את קולקציית הגברים לעונת סתיו-חורף 2012-13.
דרוש רוקסטאר - עולם אופנת הגברים תקוע
זו למעשה הקולקציה השלישית במספר שהשניים מציגים לגברים תחת השם 'ולנטינו', אבל הפעם הראשונה בה הם מעלים אותה על מסלול. במידה רבה, זוהי יריית הפתיחה האמיתית עבור הקו - שנשמר על אש נמוכה בשנים האחרונות והוצג בפרזנטציות מיניאטוריות - ולא רק בגלל תשומת הלב הרבה שהמעמד בתערוכה מזמן. מבין כמעט 40 מראות התצוגה, השתקפה אמירה משוכללת של אוסף מגובש ורחב היקף, שאמנם לא פרט על שום קוד מהפכני, אך הצליח לעצב מוזה קונקרטית של גבר אולטרה-מודרני בעלת פן מובהק של יוקרה.
הבסיס, כצפוי ממותג איטלקי כל כך, היה מחויט. אבל אותו טון מודרני נמתח עד גבולות המושג עיצובים חסרי קישוטים מיותרים, חדים, המתמקדים בצורות נקיות ובבלוקי צבע מעודנים, המשרים רוח צוננת ומתוחכמת לעילא. הדבר המיידי בו מבחינים הוא הטיפול בפרופורציות. מעל לשורה של מכנסיים צרים, שמכפלתם נוגעת בקרסול, ניצבו חלקים עליוניים קופסתיים ובנויים היטב. מעילים קצרים יותר או פחות, ברכיסה כפולה או בודדת, עוצבו בשרוולים מעוגלים ותפוחים, וסריגים בקו כתף מעוגל נחו במרחק מה מהטורסו. החליפות היו ברובן בעלות ז'קטים ברכיסה של שני כפתורים הסגנון הנמכר ביותר כיום וההתרחקות מהבנאלי נעשתה בעזרת גוון וצורה. שימוש בירוק אמרלד מעושן או בבלייזרים צמודים פחות ומרובעים יותר, שחלקם התחתון מחולק בצבע אחר, היו המינון המדויק שהופך פריט-משרדים לאופנה טהורה.
לקראת סופה של התצוגה, הפציע טריק פשוט ואפקטיבי, שיצר רגע של שרמנטיות מגרה בהתרחשות המעונבת והמעט קלסטרופובית. בדרך המזכירה מוטיב מהקולקציה הקודמת של סלין דווקא, חלק ממעילי הקשמיר נתלו סביב כתפיהם של הדוגמנים כשכמיה בעזרת מעין חגורה קטנטנה, שחיברה בין שני הדשים. כך נשמרה גישה נונשלנטית של מעיל פתוח לרוח, באותה אגביות שתמיד מנסים לשכפל (ולרוב ללא הצלחה), מבלי להסתכן בנפילתו אל השלולית הקרובה. באותה ההזדמנות, גם הצללית נעשתה אריסטוקרטית, כאחרון הגיבורים הרומנטיים (זורו?).
יש עוד סיבה אחת, פרקטית יותר, שהופכת את הקולקציה הזו של ולנטינו לאבן דרך. בדומה לבתי אופנה אחרים שנקטו בשיטה בשנתיים האחרונות, העיצובים שטופפו על המסלול ניתנים להזמנה כבר מרגע זה (הקולקציה עתידה להיכנס לחנויות בסוף יוני 2012). כך יכול להבטיח הלקוח כי יקבל פריטי מפתח, בלי תלות בקניינות של בוטיק כזה או אחר. משמעות הצעד היא משולשת. ראשית, היא תאפשר לעיצובי קצה לזלוג לארונם של פאשניסטים, ובכך ליצור מעין מערך יחסי ציבור טבעי. שנית, היא מאדירה אף יותר את הפוטנציאל הגלום במכירה דרך האינטרנט. שלישית, היא מבהירה כיצד תצוגות האופנה, שהיו בעבר מופנות לתקשורת, מופנות כעת באופן ישיר לקהל הרחב. עכשיו, מי צריך חנות בשר ודם?
צילומים: אימג'בנק - Gettyimages
