לגולברי היו כוונות טובות. תצוגת ענק והופעה מוזיקלית של עידן רייכל באמפי קיסריה בנוכחות קהל מוזמנים רב. בתיאוריה זה נשמע כמו הבטחה גדולה. חגיגה גדולה של מותג אופנה ישראלי. למרבה האכזבה, בפועל הדברים התנהלו אחרת והאופנה נבלעה בתוך ארגון לקוי.
רבים מן המוזמנים הרבים לא הורשו להתקרב לשער הכניסה לאמפי עם רכב ונאלצו לצעוד ממושכות בדרך מאובקת וחשוכה עד לציוויליזציה כלשהי, אבל גם שם רבה הייתה המהומה. בסופו של תור מוזמנים ממושך הסתבר למרבה הפליאה ש"אין כרטיסים פיזית". אז מה עושים? "לא יודעים, מחכים שיביאו לנו", הייתה התשובה. בסוף הביאו. במתחם עצמו, נטול כל הכוונה, נמצא לאחר חיפוש מעמיק מתחם ה-vip, שהיה שטח חולי גדוש במאות אנשים.
אז מתחילים, כניסה משער שבע. פה עמדו בפתח גברתנים כעוסים שחסמו בגופם את הכניסה וצעקו. הרבה. למה? לא ידוע. לאחר המתנה ממושכת, הורשתה הכניסה. מה בפנים? בלגן. אין מקומות מסומנים. בכריזה מודיעים: "נא לשבת על בסיס מקום פנוי". מה עשו עיתונאים שאמורים היו לסקר את הקולקציה? ישבו איפה שהיה מקום ונאלצו לא מעט להסתובב אחורה כדי לנסות לראות את מה שהציגו עשרות הדוגמניות שטופפו במהירות לכיוונים שונים.
פרזנטורית המותג מזה מספר שנים, השחקנית הישראלית-הוליוודית איילת זורר, אשר כידוע זכתה בתפקיד נחשק בהפקת היוקרה החדשה לסופרמן, הגיחה ללא יותר מדקה-שתיים ונעלמה כלא הייתה. לפני כן, עוד ניתן היה להבחין בהבעת "אני אמא של סופרמן ואין לי מושג מה אני עושה פה בכלל" על פניה.
מצער שמה שהיה אמור להיות הצדעה ומחווה של כבוד למותג ולאופנה הישראלית בכלל השתבש. הופעתו של עידן רייכל, מוזיקאי ענק ופרפורמר נפלא, שהתקיימה לאחר מכן, הצילה את מצב האווירה הכללית.
מה בכל זאת נראה בתצוגת סתיו-חורף 2012/13? הרבה דגמים קלאסיים שהמותג מציג מדי שנה על בסיס היכרות טובה עם קהל הלקוחות וצורכיהן. כלומר, שמלות בגוונים קרים-סולידיים המבקשות להחמיא גם לבנות מידה 44 בגיל 44 באמצעות חיטוב אסטרטגי של מקומות הנחשבים כבעייתיים בגופן.
למשל, שמלות ערב נשפכות באורך הרצפה ובגוונים חמורי-סבר, עם אלמנטים מנצנצים ובוהקים, יתאימו לאימהות של כלות וחתנים הנזקקות לביגוד ערב חגיגי-סולידי. לצידן, שמלות מיני בגזרות בנאליות הן התשובה למי שמעוניינת לחשוף רגליים, אך חוששת לבלוט.
מסתבר, ששמלות בהדפסי חיות בר בגולברי הן לא בדיוק רבות תעוזה ותשוקה נוסח אלו של קוואלי או דולצ'ה וגבאנה. למעשה ההדפסים הללו נטמעו וכמעט נעלמו על רקע בגוון דומה מדי. סביר להניח בגלל חשש מפני הרחקת הלקוחה הטיפוסית של המותג, שרוצה קצת שינוי מרענן בארונה גדוש השחור-אפור-חום, אבל לא תעז להיראות בהדפס נחש של ממש. בקיצור, לא חיבור לטבע, אם כי יותר חיבור לספרייה הקרובה.
ראיון עם המעצב של גולברי
טובה יותר הייתה קבוצת 'נערת הרוק' בקולקציה. ניטים, אבנים, נקודות ופאייטים מוזהבים בסידור ניאו-קלסיציסטי בז'קטים ושמלות היו תזכורת לוורסצ'ה. כאן גם ניתן למצוא, באופן מרענן, גם גוונים צבעוניים נהדרים כמו אדום, ורוד פוקסיה, סגול וירוק. תיקים בסגנון 'בירקין' בוורוד בייבי, אדום ושחור שימשו כתחליף מקומי לתיק הרמס הידוע והיקר מאוד. אבל אם לקסטרו ורנואר מותר לחקות מגמות, אז בהחלט גם למעצב הראשי יעקב גולברי.
קרדיגנים אובר-סייז אפרפרים בסריגת מכונה יטביעו בתוכם את הלקוחה הדקיקה, אך ייגרמו לנשים גדולות לחוש נוח למדי. גם מעילי טרנץ' קלילים בגזרה קלאסית יחממו בחורף, אבל רק את מי שמעבירה אותו באזור מטרופולין תל אביב.
נרשם ניסיון לפריטים צעירים יותר ברוחם. חצאיות פליסה שחורות, סקיני ג'ינסים וטייטסים שחורים עם תפר צדדי בולט, עשויים להתאים לילידות שנת 1975 ומעלה מבין נשות קהל היעד של המותג, אך לא הרבה יותר מזה. גרסאות גולברי לשני הטרנדים המבוקשים והפופולאריים האלה, יש לציין, מוצלחים למדי (או לפחות כך זה נראה מרחוק).
אין עור. המעילים והז'קטים בדוגמאות קלאסיות עשויים כולם מחומרים דמויי עור, מה שאולי מוזיל את העלויות, אך גם מוביל למראה דמוי-מושלם, שלא ממש דומה לדבר האמיתי.
לא ברור למה התכוונו בדוברות המותג כשציינו בהודעה לתקשורת שמדובר ב"תפירת הוט קוטור". הרי אין פה תפירה לפי הזמנה אישית ועבודות יד, כפי שהמונח מחייב; מצד שני, כן הייתה תפירה סבירה המניחה את הדעת, כך ששרבוב המונח הצרפתי פה מיותר למדי.
טווח מחירים:
99.99 שקלים - 499.99 שקלים
להשיג בחנויות רשת גולברי
