לפני כשנה נאלצה סמדר עזריאל, בעלת מותג התכשיטים 'פאולה ביאנקו', לפנות את החנות שלה בגן החשמל, בעקבות החלטת עיריית תל אביב להרוס מספר מבנים בפאתי השכונה. יחד איתה נפגעו מהמהלך מעצבים נוספים - בין היתר שירלי איציק למותג התכשיטים 'רובי סטאר', מעצבת האופנה שרון ברונשר, והמעצבת אליס שיין. הפינוי נחשב לאחד המסמרים הסופיים בארון הקבורה של מתחם המעצבים, שהחל כהבטחה גורפת, אך הפך תוך שנים ספורות לדעת רבים לשממה.
"אני הולכת עם תחושת חמיצות על מה שקורה פה בעיר, אבל זה לא מה שיפגע ביצירתיות שבי", מצהירה כיום מעצבת התכשיטים עזריאל. עם או בלי חנות וצרות עם העירייה, מעיין היצירה של עזריאל חזק כמו סלע. לראייה, היא המעצבת הישראלית היחידה שנבחרה להיות בין מאה מעצבי התכשיטים המבטיחים בספר צרפתי חדש. לאחר שנים בהן נעדרה מאירועי מכירות אופנה מקומיים בשל לוח זמנים צפוף, היא חוזרת בסוף השבוע הקרוב למכור בעיר ותתארח ביריד האופנה דרס קוד שיתקיים בסופ"ש הקרוב בגלריה מאירהוף בתל אביב. הסיבה, מסתבר, היא לא רק כלכלית - "בגלל שלא הייתה לי חנות בשנה האחרונה אז לא הייתה לי הזדמנות להיתקל בקהל הרחב. יש איזשהו קשר מתמשך ויחסים עם לקוחות שהוא נורא חשוב לי ולהתפתחות שלי. אני מאוד מעריכה את הפידבק מהלקוחות".
בניגוד למעצבות האחרות שצוינו מעלה, שהחזיקו בנקודות מכירה נוספות, החנות בגן החשמל הייתה היחידה בבעלותה של עזריאל. כיום היא יוצרת בסטודיו קטן באזור, כאשר שוק היעד העיקרי שלה הוא חו"ל. עזריאל מקבלת הזמנות מעבר לים בקצב מסחרר ואפילו את הריאיון הזה נאלצה לקיים בשיחת טלפון, מפאת עומס העבודה.
אחת הסיבות העיקריות ללוח הזמנים הצפוף שלה, נובעת מהעובדה הפעוטה שהיא משתתפת באופן קבוע בתערוכות שמתקיימים בפריז במסגרת שבוע האופנה. למעשה, היא מציגה במכלול היוקרתי זו הפעם העשירית. "זו פלטפורמה שמכתיבה לי את כל הזמן הפנוי מסביב", פורטת עזריאל את מפרט שיקולי הזמנים. "כל חצי שנה צריך להוציא קולקציה, כל עונה אני נבחנת מחדש. העניין הוא לא רק להכין ולהיערך, להכין את ההזמנות ולשלוח אותן. זה גם אילוצים של לוחות זמנים ושל עבודה מאוד אחראית ומחויבות מאוד גדולה שיש לי אל מול השואורום שלי בחו"ל. אין דבר כזה לפספס יום במשלוח, או אפילו לאחר בשעה. לצערי בגלל זה בשנים האחרונות לא השתתפתי בשום יריד בארץ, לא היה לי את החלון זמן הזה".
בימים אלו ממש מגיע ארצה הספר "The Jewelers", בעריכתו של אוליבייר דופון ובהוצאת הספרים הנחשבת תמס אנד הדסון (בארץ יימכר הספר ברשת חנויות סטימצקי). לאחר עבודת מחקר מקיפה וממושכת, בחר העורך הצרפתי מאה מעצבי תכשיטים מבטיחים מכל העולם. עזריאל היא אחת מהם, והיא הישראלית היחידה. כל משתתף זכה לקבל שני עמודי ביוגרפיה, תמונות ומניפסט מקוצר. הספר הושק רשמית בשבוע האופנה בלונדון, ולאחר מכן הושק גם בשבוע האופנה האחרון בפריז. עזריאל, לדבריה, עדיין מנסה לעכל את החוויה.
אירוני להיזכר במה שעשתה לפרנסתה בתחילת דרכה. עזריאל (38), היא מעצבת פנים בהשכלתה מטעם המכללה למנהל, ועד לפני שמונה שנים עבדה בבית העיצוב והריהוט קסטיאל בתל אביב. למרות סביבת העבודה היוקרתית, תפקידה העיקרי במשך תקופה מסוימת היה לסחוב רהיטים ממקום למקום. "עבדתי בסטאז', אולד-סקול. עבודות שחורות רק בשביל להיכנס למקום הזה וללמוד מהיסוד, ממש ככה. הגעתי לשם פעם בשבועיים ויחד עם כל הצוות פשוט שינינו את כל הדיספליי מקומת הקרקע עד הקומה החמישית. הייתי סוחבת רהיטים, כריות ואלמנטים של תצוגה משמונה בבוקר ועד שש בערב".
בהמשך השתלבה עזריאל אל צוות העיצוב, אך האפיזודה הכוללת שנמשכה כארבע שנים לא התיישבה עם ייעודה האמתי בחיים. לפני כשמונה שנים ניגשה המעצבת להגשים אותו. "אני עובדת עם הידיים שלי מאז אני ילדה קטנה. יש לי הבנה טכנית גבוהה, וייצור מוצר הוא לא זר לי. אופנה זה משהו שמאוד בער בי במשך הרבה מאוד שנים, ובאיזשהו שלב הרגשתי שאני לא מצליחה להיות מסופקת מעיצוב פנים והחלטתי שאני הולכת עם כל הקופה, למקום ששם התשוקה שלי פועמת. בשביל באמת לבדוק את הנכונות וההתאמה שלי אז נרשמתי ללימודי חוץ של תפירה ותדמיתנות בשנקר. כשסיימתי את הלימודים חשבתי לממש את הידע שהשגתי ובשלב מוקדם נוכחתי לדעת שאין לי מספיק ידע טכני בשביל לפתח קולקציה שלמה, אבל על התכשיטים שהרכיבו את הקולקציה הרגשתי שאני מצליחה להשתלט בכוחות עצמי".
באופן טבעי, ניסיון עבודת הכפיים עם טקסטיל זלג אל סגנון העיצוב של עזריאל. ההשפעות מגיעות מעולמות של אר-דקו, מלוכה וטבע, כאשר הטקסטיל על גווניו הוא השלד, אם לא הלב של התכשיטים. אל הבדים מקפידה עזריאל לצרף אלמנטים של וינטג' ויציקות בייצור עצמי ש"הם לא על המדף" לדבריה. "גם אם זה מקשה מבחינת הייצור, זה מה שמאפשר לי להתפרש ולהתרחק מהמיינסטרים וממה שרוב המעצבים משתמשים. כך יש לי עוד פלטת חומרים שאני יכולה לשכתב אותה לתוך הקולקציה שלי".
הפריצה לחו"ל התרחשה מהר למדי. לפני כחמש שנים, דיאנה חורגיס, חברה של עזריאל והבעלים של בוטיק פביאני בתל אביב, החלה לעקוב מקרוב אחר "פאולה ביאנקו". בשלב מסוים הציעה חורגיס לעזריאל להתחיל לחשוב על השוק שמעבר לים. מאותו שלב החלה המעצבת לעבוד עם סוכנת, וכך בין היתר מצאה את עצמה עזריאל מגשימה את חלומותיהם הרטובים של רבבות מעצבים.
אם נקודת המוצא שלך היא טקסטיל, לא מדגדג לך להתחיל לעצב גם בגדים?
"אני לא שוללת שום דבר אבל להתחיל להיכנס עכשיו לעיצוב אופנה? אני בוודאי לא אעשה את זה, לפחות לא כרגע. זאת מלאכת מחשבת, מעבר ליצירתיות יש טכניקה ועולם ומלואו. זה יהיה יומרני מצד כל אחד לחשוב שאם הוא מוצלח במשהו אחד הוא מיד יכול להיות מוצלח במשהו אחר. אני לא מתיימרת להיכנס למקום הזה. מי שמייצר אופנה ראויה הוא באמת אדריכל מבחינתי. היום אני מתמקדת בעיצוב תכשיטים, אבל אני לא פוסלת התפתחות למקום אחר בעתיד שקשור לעיצוב מוצר".
עכשיו אחרי שהגשמת כל חלום אפשרי, ישנה שאיפה לפתוח חנות חדשה?
"האמת שכבר חיפשתי לפני כמה חודשים חלל חדש, עשיתי את התחקיר שלי והייתי בכמה מקומות, אבל זה נפסל כל פעם מסיבה אחרת. זו המשימה הבאה שלי יום אחרי הדרס קוד אני כבר רוצה לחזור לחפש את המקום המתאים".
את רואה את עצמך חוזרת לגן החשמל?
"אני לא רוצה לחזור לשכונה. הרוח יצאה מהמפרשים לטעמי מהמתחם הזה, ואני רואה את ראש העיר הנכבד רון חולדאי כאחראי לזה. מבחינת פיתוח שכונה הוא עשה מהלך יפה, אבל לנו הוא לא עשה חסד אלא נזק. אני רואה בזה סוג של זלזול וחוסר הערכה, או חוסר הבנה של התחום. אול זה לא מכניס לו פשוט כסף כמו נדל"ן. נהיה נורא עצוב מאז שהורידו את הבלוק של רובי סטאר ואת הבלוק שלנו. הפרחנו את השממה הזו, והוא פשוט הבריח אותנו עם ערימות הבטון ורעש המצלצלים. אף מעצב לא יכול לחזור לשכר הדירה שהמקומות מבקשים. זה סוג של לירוק לנו בפרצוף. אני מקווה שיום אחד מישהו יבין את זה, ולא הוא. אני לא רוצה שהוא ימשיך להיות ראש העיר שלי".
בתקופה האחרונה אנחנו ערים לניסיונות התאגדות של המעצבים המקומיים. אולי מתוך זה יכול לצמוח שינוי?
"השיקולים פה הם מעבר ליכולות של להתאגד כמעצבים, השיקולים הם כספיים פרופר. אני לא רואה משהו ממשי שקורה מבחינת מעצבים שיתאגדו, אני לא רואה איזה צעד שנעשה. גם כבר כשכל תל אביב וכל המדינה עשתה צעדים אלימים של הפגנות ומצעדי ענק אז קרה משהו? אז מי אנחנו? אבק ושום מבחינתו. לא סופרים אותנו, את המעצבים הישראלים התל אביבים הצעירים שרוצים באמת לצאת בתקציב דל ולבנות את עצמם".
איך מתוך תמונת המצב הזו את מצליחה ליצור ולהתפתח?
"אני פשוט לא קושרת את הדברים אחד לשני. הוא [חולדאי] לא יושב לי על שולחן העבודה. אני דואגת מאוד להפריד בין הדברים. לא שזה מקל, זה מאוד מקשה, אבל אם הייתי נותנת לקשיים האלה לעמוד לי בדרך אני מאמינה שהיה לי בלתי אפשרי להמשיך. עובדה שיש כאלה שבאמת לא מצליחים להחזיק מעמד".
מותג התכשיטים 'פאולה ביאנקו' ישתתף ביריד הדרס קוד, גלריה מאירהוף, דובנוב 8, תל אביב. קולקציית החורף החדשה של המותג תימכר ב-15% הנחה ביריד. טווח מחירים: 450-4,200 שקלים.
שישי (2 בנובמבר) 10:00-17:00; שבת (3 בנובמבר) 10:00-20:00. כניסה: 15 שקלים
קיץ 2011 של פאולה ביאנקו
