הערב (ראשון) נפתח שבוע האופנה תל אביב לקיץ 2013, הראשון מבין שניים המתוכננים החודש, במתחם התחנה בעיר. מלבד מסיבת עיתונאים בה הוכרז על המשך שיתוף הפעולה בין שבוע האופנה תל אביב לשבוע האופנה מילאנו, אירוע הפתיחה כלל תצוגה של בית האופנה האיטלקי מוסקינו, שנערכה מול קהל של 470 מוזמנים, חלקם מקרב עיתונות האופנה הזרה.
ראיון בלעדי עם המנהלת האמנותית של מוסקינו
מלבד הענקת רוח גבית לשבוע האופנה תל אביב, ולתרום להילת היוקרה שלו, השתתפותו של מוסקינו נועדה בכדי להציג את תמצית פעילותו של הבית, שיחגוג בשנה הבאה 30 שנות פעילות. למעשה, היא חולקה לשלושה חלקים הצגת קולקציית קיץ 2013 לנשים, הצגת קולקציית הגברים לאותה העונה ומקבץ של 12 מראות אייקונים מהארכיון. שני החלקים הראשונים, אגב, הם למעשה שידור חוזר של תצוגות שהוצגו בשבועות האופנה האחרונים במילאנו.
על פניו, סיפק המעמד הזדמנות לחזות מקרוב באג'נדה של מוסקינו, שהחל כמותג אופנה נועז ומתגרה בשנות ה-80 ונעשה בשנים האחרונות שם נרדף לביגוד קליל וצבעוני, חסר סאב-טקסט מעמיק. כפי שציין ביל שפירו, מהמעצבים הראשיים של הבית, בשיחה שהתקיימה לפני התצוגה, אחת הסיבות לשינוי באופיו של המותג מוסקינו קשור לעובדה שמייסדו, פרנקו מוסקינו, כבר אינו עומד בראשו. "כשפרנקו היה בחיים, הוא היה יכול להשתמש בשם שלו איך שהוא רק רצה. וזה הפך לאירוניה ולסגנון שאנחנו אוהבים ושאני מעריך".
כאשר נשאל המעצב כיצד הם ממשיכים לקבוע את הכיוון העונתי הכללי ציין "אנחנו לא עוקבים אחרי טרנדים. עשינו את הטעות הזו בעבר, אבל למדנו ממנה". לגבי הסגנון הגראפי של הקולקציה לקיץ 2013, שמתכתבת באופן ברור עם שנות ה-60 של המאה הקודמת, אמר "בחרנו בזה כי זה מצטלם טוב".
התצוגה בתל אביב זכתה לטיפול שאינו מושלם. אמנם החלל הצר החמיא לאירוע בקירותיו המתקלפים והדרמטיים, אבל ניכרה יד מרושלת בכל הקשור לטיפול בפרטים ובאופן ההגשה. חלק מהבגדים לא תאמו לחלוטין את הלובשת אותם, חוטים השתלשלו משולי אחת משמלות הקרושה, ליהוק הדוגמניות לא היה מוקפד דיו וקצב ההליכה לא היה אחיד. למעשה, מרביתן התקשו לחולל בבגדים הילדותיים בכוונה חיו?ת מספקת והסתפקו בהומור מגושם. מכיוון שזו תצוגה מקדימה לשורה של תצוגות מקומיות, חלקן של מעצבים צעירים למדי, האמורה לתפקד על תקן יהלום זר ומלוטש אליו נושאים עיניים, ההחמצה הייתה מכמירת לב אף יותר.
עם זאת, היא בכל זאת האירה כמה סוגיות בקשר למוסקינו ולמקומו בעולם. כפי שהוכיח המקבץ המסיים, שהורכב כאמור ממראות ארכיוניים - בין היתר שמלת פלמנקו שחורה ושקופה למחצה או שמלת ערב בגוון פודרה שעל גבה נתלו כעגילים אלפי סיכות ביטחון הערך הגדול של בית האופנה האיטלקי אינו נעוץ בבשורה האופנתית עצמה או במעמדו בסולם המותגים. לעיתים קרובות ההצעות כה בוטות וכה ישירות, עד שהן דומות לתחפושות שאינן יכולות לשרוד את רוח הזמן. מנגד, אפשר להבין כיצד הוא מבקש, גם היום, מהנשים והגברים לעטות על פניהם חיוך. לעיתים - ובמיוחד כשמדובר בעליוניות בהדפס של אריזות אבקת כביסה - זה גם ספק מצליח.
