בסרטון המקדים לשידור תצוגת האופנה לגברים של ברברי לחורף 2012-13, שהתקיימה היום (שבת) במילאנו, נראתה יד של חייט העסוק במדידות, בשרטוט גזרות על יריעות צמר או בתפירה דקדקנית של כפתורי קרן. עוד לפני שהיה ידוע מה סיפור ההשראה העונתי, הכיוון הכללי או איזשהו מושג מוצק לגבי הקולקציה, המסר שרוצה להעביר בעונה החדשה כריסטופר ביילי, המנהל האמנותי של בית האופנה הבריטי, היה ברור ארטיזינליות וערכי חייטות פרטניים השמורים לאופנה הגבוהה.
במידה רבה, זהו הכיוון אליו צועד ברברי בשנה וחצי האחרונות. במילים פשוטות - לבדל את הבית מכל שמץ של אופנה מהירה והעמדתם של עיצובים שהם לא רק יקרים יותר אלא גם מוקפדים הרבה יותר, כך שרשתות האופנה לא תוכלנה להתחקות אחריהם בקלות. מהלך דומה לזה שביקשה תנועת הסלואו-פוד, האוכל האיטי, לייסד מול מקדונלד'ס ודומותיה.
אם לשפוט לפי הקולקציה לחורף הבא, אף אחד במטה החברה בלונדון אינו חושש מכישלון כתוצאה מהגישה המדוברת או ממזל רע. לא רק שבפינאלה של תצוגה צעדו כל הדוגמנים במטריות פתוחות, שידיותיהן מגולפות כראשי ברווזים או כלבי תחש, אלא שהיא המשיכה לפרוט על השילוש הקדוש של פרשנות לקודי לבוש היסטוריים, חזות של עושר וצללית צרה עד כמה שניתן.
אפשר לומר, שהמסגרת הכללית התכתבה עם השליש הראשון של המאה הקודמת, ובעיקר ניסתה לקרוץ לאווירה של לפני מלחמת העולה השנייה. דוגמנים בכובעי קסקט, המזכירים את מעמד הפועלים של שנות ה-20 וה-30 הידסו על המסלול במעילי צ'סטרפילד אפורים, שעוצבו ברכיסה כפולה וצרה במיוחד או במעילים ארוכים שקו המותן שלהם נוצר באופן מלאכותי מתחת לחזה, באופן המזכיר מעילי קצינים מהתקופה. גם הפעם, כפי שניתן להבין בקלות, היה איזשהו ממד צבאי מובהק שעבר תחת פילטר עכשווי. מעילי 'בומבר', אותם מעילי פוך שהיו לובשים טייסי קרב במלחמת העולם הראשונה, עוצבו כאן בפרופורציות חדשות ומלהיבות, והם הוגשו קצרצרים להפליא ועם צווארון מזדקר ונדיב.
בכל הקשור לחליפות, ביילי התייחס למעמד הגבוה של אנגליה ולמסורת שהתגבשה ברחוב 'סביל רו' בלונדון, הגורסת גזרה חדה ושמץ מטורזן. רכיסה כפולה בבלייזרים שימשה כמוטיב חוזר, וצללית הרגל נותרה הדוקה, לעיתים עם נפח קל באזור האגן. כדי לשכלל את המנעד האפור, פעמים רבות נתפרו הפריטים מקטיפה או מצמר בעל טקסטורה מורגשת. בלט במיוחד הרגע בו עלו למסלול מכנסיים בגוון חרדל זהוב ומעליהם ז'קט ירוק כהה, שניהם מקטיפה ומשניהם זלג משב של יוקרה עצומה, בעלת ברק רך ומפתה.
דבר אחד לא התיישב עם הסיפור הרצון לעורר את ההתרחשות הקלאסיציסטית והשמרנית לפרקים בעזרת הדפסים רקומים בדמות ינשוף (או חתול או שועל) על חזית סודרים. מה שהיה אמור להיות חצוף, התברר כסתום, במיוחד כאשר הפציע אותו ינשוף כשהוא מקושט במעין אפליקציה של אבנים צבעוניות. האם ביילי נדרש לתעלול הזה כדי להוסיף למוצג צבע? ספק. היו מספיק בלוקי צבע על אימרת מעילי טרנץ' או דוגמאות גיאומטריות צבעוניות על סריגים. ייתכן שהוא רק רצה להוכיח, שלמרות החזות הבוגרת מעט של הקולקציה גם לו נותרה עדיין רוח נעורים.
לסיקור המלא של קולקציית קדם-סתיו 2012 של ברברי
כל התמונות - AP
