מור באואר וקארין דרסה הכירו בשנה השלישית ללימודיהן בשנקר. הכימיה הטובה והחיבור החזק בין השתיים, הובילו את המעצבות הצעירות לפתוח בשנת 2008 את המותג המשותף "PIOO PIOO", מיד בתום לימודיהן. שיתוף פעולה שכזה הוא צעד ממש לא מובן מאליו בתעשיית האופנה, בה כל מעצב הוא כוכב עולה ובודד, אך באואר ודרסה לא הקשיבו לכל המלעיזים, שהזהירו אותן מהצעד הדרמטי הזה. היה להן ברור שברגע שיסיימו את הלימודים הן ייצאו לדרך כמעצבות עצמאיות ולא כמעצבות שכירות ברשתות אופנה.
היצירתיות, הצבעוניות והמקוריות של PIOO PIOO יצרו באזז היסטרי אצל יודעות דבר ותוך זמן קצר הפך המותג ל"חביב הקהל", בקרב אושיות אופנה כמו אמילי קרפל, יובל שרף, אפרת גוש, נטע גרטי ואילנה ברקוביץ'. אבל כעבור שנתיים בערך, משהו החל להשתבש. חרושת שמועות נפוצה בתעשייה סביב סכסוך עמוק בין החברות הטובות. הלקוחות הקבועות אולי לא היו ערות לכך, אבל בסצנת האופנה הישראלית הקטנטנה לא הפסיקו לדבר על הטלטלה שעוברת על PIOO PIOO.
אותה טלטלה הובילה בסופו של דבר למאבק משפטי סיזיפי בן שנה וחצי, שהסתיים לפני כמעט חצי שנה. התוצאה המותג נשאר בידיה של באואר ודרסה נותרה בחוץ. לפני כמה שבועות פתחה באואר (31) דף חדש ונקי, ועזבה את הלוקיישן המשותף ברחוב פינסקר בתל אביב. במקומו פתחה חנות חדשה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, לא הרחק מתיאטרון הבימה.
המעצבת הצעירה מתקשה לשחרר אינפורמציה על הסכסוך והולכת בין הטיפות. בעקבות הסכם בית המשפט, אסור לאף אחד מהצדדים לחשוף את פרטי הפרשה. "זה עצוב. היינו חברות טובות וחבל שזה מה שקרה, אבל זה פשוט לא התאים יותר", עוצרת באואר וחושבת, "זה השפיע עליי נפשית ורגשית. הסתובבו המון סיפורים לא נעימים, אבל מהיום הראשון לא הסכמתי לדבר על זה. אני מאמינה שאנשים יאכלו כל מה שתאכיל אותם, ואני מאוד אוהבת להאכיל אנשים. אני יודעת 'לבשל' אבל בזה לא רציתי להיות מעורבת. לא רציתי להמציא סיפורים, והסתובבו סיפורים. זה לא עניינו של אף אחד. אמרו לי 'בואי תגידי מה שאת רוצה להגיד' וכל הזמן אמרתי, ואני עדיין אומרת שאני מאחלת לה בהצלחה ושאני לא רוצה שהיא תיפגע בשום צורה".
אתן בקשר?
"אנחנו לא בקשר", באואר משתתקת. "אבל אני מאחלת לה את כל הטוב שבעולם, על אף ולמרות. בלי על אף ולמרות. פשוט מאחלת לה את כל הטוב שבעולם". באואר חושפת טפח ומסתירה טפחיים אך ניכר כי היא חשה הקלה עצומה.
לא היו לך מחשבות ללכת לכיוון חדש? מאיפה הביטחון להמשיך מאותה נקודה?
"זה היה החלום שלי עוד בשנקר. סיימתי ללמוד וכולם אמרו לי 'לכי תעבדי איפשהו כמה שנים'. לא הייתי מוכנה לשמוע מכלום. יזמתי את זה, בניתי את זה, הקמתי את זה והשקעתי בזה כספים. זאת לא הייתה אופציה".
האמביציה והטוטאליות של באואר גברו על הקשיים שחוותה באותה תקופה, ובסופו של דבר יש רק דבר אחד שחשוב בעיניה. "עברו עליי דברים מאוד פוגעים אבל בסופו של יום מה שמעניין את הלקוחות זה בגדים יפים. זה גם מה שמעניין אותי. זה כל מה שחשוב לי בחיים. אני קמה, ישנה ואוכלת עיצוב".
באואר מאוהבת בלקוחות שלה, חלק מהן אפילו הפכו להיות חברותיה הטובות ביותר. בדיוק מתוך המקום הזה, היה למעצבת ברור שהחנות החדשה חייבת להרגיש כמו קן ביתי וחמים. באואר חיפשה במשך זמן רב מקום שיענה על הדרישה הזאת, ומה יכול להרגיש יותר ביתי מהבית עצמו? באואר רכשה דירה ענקית, שליש ממנה הוסב לסטודיו שבו היא עובדת ושליש הוסב לחנות. "בנות כבר יודעות, הן קופצות ונשארות אצלי שלוש שעות", מחייכת באואר, "אני משתדלת לעשות מכירות פעם בחודש, אבל הבית שלי תמיד פתוח. הלקוחות שלי יודעות שהן יכולות לבוא מתי שבא להן. כל הרעיון פה הוא תחושה של בית. עשיתי copy-paste לסלון שלי, רק בלי הטלוויזיה".
באואר אוהבת לקחת גזרות קלאסיות של הפיפטיז ולשבור אותן בעזרת דיטיילים שובביים בעבודת יד ובאמצעות צבעוניות של אייטיז. היא לוקחת בד כותנה ויוצרת ממנו בגד ערב. "הפריטים האלה הם 'פיסים', הם מעולם לא היו באופנה מבחינת ההגדרות והם לעולם לא יצאו ממנה", מצהירה באואר, "את לא יכולה להיטמע עם בגד של PIOO PIOO. זה גם הניצחון שלי בתור מעצבת, רוב הלקוחות שלי חוזרות קולקציה אחרי קולקציה ויש להן כבר אוסף. כתב היד מדויק, מוכר וקל לזיהוי וזה גם האתגר שלי בכל קולקציה".
הקולקציה החדשה של PIOO PIOO ממשיכה את הקו של עולם הילדות והפנטזיה שטבועים במותג מיום היוולדו. באואר שנרתעת ממונוכרומאטיות ממשיכה לדגול בצבעוניות, ייחודיות ואינדיבידואליות. כותנות ובדים עם ניחוח פלסטי כמו טאפט מבריק מתורגמים לגזרות מדויקות אך לא חונטות, ולאלו מוסיפה המעצבת עבודות יד מורכבות שנוצרות תוך כדי תפירת הבגד.
שמלה בגזרת A רפויה בצבעים טבעיים מעוטרת בפרנזים כסופים מזכירה את הסרט "חצות בפריז" של וודי אלן, שמלת פיפטיז הדוקה מפלרטטת בין שחור-לבן לפירות, לבבות וקשת בענן. באואר "מאמינה בלהיות בת", יש בבעלותה זוג אחד בלבד של מכנסי ג'ינס בארון והקולקציות נעדרות מכנסיים בהתאמה.
המעצבת מסתייגת מהטרמינולוגיה שמבחינה בין קולקציית חורף לקולקציית קיץ. "אני עושה את זה כל עונה, אני לא מוציאה קולקציית חורף", מסבירה, "בגלל שאני מעצבת בעיקר בגדים לערב אני מאמינה באותן השמלות. בחורף אני מוסיפה להן פריטים משלימים כמו גרביונים וז'קט. בגלל החורף הקיצי, יש שמלות מעבר או שמלות בעלות גזרות קיציות".
משהו השתנה מבחינת העיצוב מאז שאת עובדת לבד?
"כן. משהו השתנה, בגזרות יש משהו יותר נשי ופחות מתיילד. נשארו האלמנטים מעולם הפנטזיה והגזרות עדיין פופ ורוק'נרול, אבל יש יותר תשומת לב לגוף האישה", מתארת באואר. "אני רוצה שהבגד יחמיא ולא שהאישה תשרת את הבגד. עדיין רואים שזה PIOO PIOO, אבל יש פה יותר בגרות ויותר תחכום, משהו פחות צעקני".
מאיפה הגיעה ההתבגרות הזאת?
"זה היה קיים תמיד. זה פשוט יכול היה לצאת יותר ויותר ככל שאני עובדת לבד".
לחופש יש מחיר, ולבאואר אין שנייה לנשום. עיצוב, גזירה, תפירה, עבודת יד, יחסי ציבור, טיפול בלקוחות, גרפיקה ומיתוג- כל אלו יושבים על כתפיה הצרות של המעצבת שעושה הכול בעצמה, למעט סיוע שמקבלת מהאסיסטנטית ליאת רזיאל, בוגרת שנקר אף היא.
לא חלפו בראשך מחשבות לגייס שותף חדש?
"מאז מה שקרה היה לי ברור שאני ממשיכה לבד. בשנה האחרונה אני כן חושבת על זה, אבל יותר בכיוון של משקיע עסקי, ללא שום שותפות בעיצוב. אם מישהו רוצה להרים את הכפפה אז הוא מוזמן להתקשר", קוראת באואר, "אני רוצה להגיע לחו"ל ואני רוצה לגדול. אין לי גב כלכלי מבית, ומהיום הראשון אני עושה הכול לבד ולאט לאט. עכשיו אני רוצה קצת יותר מהר וקצת יותר גדול. אני מחפשת משקיע עסקי מבחינה כספית או מישהו מהתחום שידע איך להוביל את המותג קדימה כי אני באמת צריכה להתמודד עם המון דברים".
מכאן באואר רוצה רק גבוה יותר, מהר יותר ורחוק יותר. המעצבת מפנטזת על בגדי ילדים, אקססוריז ואפילו עיצוב בתים. בינתיים היא מתחילה בשמלות כלה בהזמנה אישית. שמלות הכלה מעוצבות בשיתוף מלא עם הלקוחה, זה מה שמספק לבאואר את ההנאה: "זה חלק מהיכולת לפתח קשר אישי עם כל לקוחה שלי, זה גם משהו שאפשרי רק כשאת עובדת לבד...".
PIOO PIOO אמנם קיים כמעט ארבע שנים, אבל מקור השם שלו הוא בגדר תעלומה. לאחר ימים ולילות לבנים של העלאת שמות, חיטוט באינטרנט ובמילונים, פליטת פה מטופשת, לדבריה של באואר, הובילה אותה לקרוא למותג על שם התיאור הילדותי של ירייה באקדח. הלוגו הוא כמובן אקדח פיפטיז.
חנות חדשה. דרך חדשה. שנה חדשה. מה את מאחלת לעצמך?
"להמשיך לקבל את האהבה הזאת, יש לי המון מזל. הלקוחות שלי כאלה מתוקות, שפשוט ימשיכו לאהוב את המותג ואת מה שאני עושה", נרגשת באואר, "זה הבייבי שלי באמת. אני בת 31עוד מעט ושמתי הכול בצד. זה התינוק שאני מגדלת, התשוקה שלי לדבר הזה היא חסרת גבולות. יש בנות שאומרות לי שהבגדים מאוד יפים אבל אין להן אומץ ללבוש אותם. אני כל הזמן אומרת שאומץ צריך למלחמות, לדברים קשים, לא לבגדים. בגדים זה כיף. אני אוהבת בגדים צבעוניים ולא להיטמע בהמון. יש בזה גם מעין אמירה אופטימית, אקדחים הם רק צעצועים וזהו, זה מה שיהיה לנו בעולם הזה".
מחירים: קולקציה חדשה 360-1,800 שקלים; קולקציות קודמות 100-600 שקלים
להשיג ברשת רזילי; בנקר, דיזנגוף 210, תל אביב; קפה ביזאר, בן יהודה 150, תל אביב; לימקה, שלמה המלך 2, תל אביב; TWO2TWO, בוגרשוב 66, תל אביב או בחנות המעצבת דיזנגוף 10, תל אביב, בתיאום מראש בטל' 054-4773542.
PIOO PIOO ב 2008
