"התגלמות הקוטור ובאותו הזמן ההפך המושלם ממנה"

בווידיאו: בואי בקליפ לשיר הכל כך מתבקש "Fashion"

רבות נכתב על דיוויד בואי בשבוע האחרון, בין היתר גם על תרומתו האדירה לאופנה. התלבושות שלו היו תיאטרליות, משונות לעתים, וכמעט תמיד קיצוניות. גם אם לבש סתם חולצה משובצת, הוא טרח למשוח את שיערו באופן מגוחך לאחור, או לסדר את שיערו באופן שמזכיר פאה נוכרית כשלבש מקטורן אנגלי משעמם. המראה של בואי תמיד סיפר איזה סיפור, ותמיד משך את הגבולות של המיינסטרים. המדהים הוא שהמיינסטרים קיבל את זה באהבה. בחייו ציווה לנו בואי את הייחודיות, את החשיבה העצמאית, ואיפשר לכל אחד מאיתנו להיות קצת שונה, קצת פחות תבניתי, ולהעז יותר.

רגע אחרי שהתאוששנו מהידיעה העצובה ומההספדים האישיים לאדם שהיה, מצאנו לנכון להתייחס לתופעה האופנתית בשם דייויד בואי. כמו קוקו שאנל או ג'קי קנדי - בואי הוא אייקון אופנה שמספיק לזרוק את שמו כדי לבטא סגנון. העניין עם בואי הוא שמעבר להיותו מודל לחיקוי הוא הפך את הסגנון של עצמו - לז'אנר.

"Moonage Daydream", הטרק השלישי מתוך אלבום המופת Ziggy stardust", היווה השראה לרף סימונס, המעצב הראשי של דיור עד לא מזמן. הקולקציה נקראת על שם השיר ודיור לובשת פאייטים בנוסח 1972, צעד פחות אופייני לקולקציית קוטור, ודאי בבית האופנה המזוהה כל כך עם סגנון אולטרה-נשי-קלאסי (אפילו בהנהגתו הקודמת של ג'ון גליאנו השערורייתי ואיש הרוקנ'רול). הבחירה הנועזת הזו של סימונס זיכתה אותו בביקורות חיוביות למדי ואף כונתה "מבריקה", והיתה אחת משורה של החלטות נועזות, ביניהן גם הבחירה המתוקשרת כל כך אצלנו של סופי מצ'טנר בת ה-14 מחולון למוזה ולפנים של המותג. עם זאת, דרכו של סימונס בדיור הסתיימה לאחר שלוש וחצי שנים בלבד באוקטובר האחרון, כך שלא נזכה לראות הספד יצירתי של המעצב אשר הצהיר בעבר כי בואי הוא "התגלמות הקוטור ובאותו הזמן ההפך המושלם ממנה".

ואם כבר מדברים על ג'ון גליאנו והרוקנ'רול - בתצוגת אביב-קיץ האחרונה של בית האופנה מרג'יאלה הציג גליאנו קולקציה שאמנם לא נקראה על שם בואי ולא הוצגה כהשראה רשמית, אך קשה לפספס את השפעות בואי על המסרים הוויזואלים שהועלו לבמה. הפעם זהו בואי מתקופת "אלאדין ומנורת הקסמים". האלבום מ-1973 בא לידי ביטוי בעיקר בזהות מגדרית נזילה, בעיקר בשילובו של גליאנו גברים דוגמנים על המסלול שהציג בגדי נשים. האיפור והשיער הידקו את המראה ואת ההשראה שגם אם לא ניתן ליוצרם קרדיט רשמי, הם מוכיחים את השפעתו העמוקה על התרבות, האופנה והביוטי.

העיצוב הבוהמייני-נשי המזוהה כל כך עם בית האופנה לקח השראה מהתקופה הבוהמיינית של בואי ואשתו הראשונה אנג'לה, שהיתה גם אחראית על חלק גדול ממלבושיו, ומייחסים לה את הבחירה השערורייתית של עטיפת התקליט "האדם שמכר את העולם" בו צולם בואי בשמלה פרחונית עם נגיעות מטאליות ושיער ארוך. הוויזואליה הקבועה של קלואה, שמורכבת תמיד מזוג דוגמניות, מהדהדת את האימג'ים הזוגיים של דייויד ואנג'לה בימים העליזים (תרתי משמע) שלהם.

המעצב ההומוריסטי התייחס ברצינות תהומית למושא ההשראה שלו בקולקצית האביב של 2013, כאשר שלח למסלול את כל הדוגמניות לא רק עם בגדי גוף נוצצים, כתפיים רחבות ודימויים זיגי-סטארדסיים, אלא גם עם פאות בתסרוקת המולט המזוהה של בואי מאותו אלבום. אם אפילו אחד המעצבים הנועזים והקריאטיביים בעולם לא מצא לנכון לעשות את זה אחרת - דיינו. אגב, דווקא הפסקול לאותה התצוגה היה מתקופה אחרת של בואי - "fashion", משנת 1980, היה שיר הנושא של הקולקציה.

גם מיוצ'ה פראדה הושפעה מדייויד בואי, ועשתה זאת באופן האופייני לה, ללא אבנים, פלסטיק או פאייטים, ואפילו בלי כתפיים רחבות של חייזר. ובכל זאת, חליפת המשי הצבעונית שעמדה במרכז הקולקציה, בהדפסים שונים או בגרסאות חלקות ובצבעוניות עזה שאובה באופן ישיר מ-"life on mars" של בואי מ-1971. האיפור בקמפיין סתיו 2012 הוא הומאז' מושלם לכוכב, והקולקציה כולה זכתה לביקורות מהללות והצלחה מסחרית בולטת.

בית האופנה המזוהה יותר מכל עם קיטש רוקנ'רול-פופ נשען כנראה בכל קולקציה אפשרית שלו על המורשת של דיוויד בואי, אבל בסתיו 2011 הקולקציה כולה הוקדשה לזיגי סטארדס, במיוחד אותו אוברול נוצץ וחייזרי עתיר המחשוף.

לא רק בואי של הסבנטיז, ולא רק בקרב המעצבים מז'אנר הרוק-סטאר. גם דריס ואן נוטן, אחד המעצבים האליטיסטיים-אינטלקטואליים במפת האופנה היום, שאב השראה ברורה מבואי. האלבום "Heroes מ-1977, שהוקדש לברלין המחולקת ונשא מרכאות במקור, היה ההשראה של ואן נוטן לקולקצית סתיו 2011. "לא גיבורים, רומנטיקנים", אמר אז המעצב האקטיביסט בראיון למגזין ווג כשנשאל על היצירה שהיוותה השראה לקולקציה עצמה. בואי מצידו לא רק תמך בקולקציה בגלוי אלא אף מסר את הטרק לסימפול מיוחד שליווה את התצוגה עצמה.

חליפה נשית לבנה בגזרת מכנסי פדלפון, וטוטאל לוק מקטיפה. המעצבת פרידה ג'יאניני, שהיתה אחראית לקולקציית הסתיו של 2006 של בית האופנה גוצ'י, לא הסתירה את מקור ההשראה שלה - דייוויד בואי של שנות השבעים. הסגנון הזוהר והסקסי של גוצ'י לקח את המאפיינים האלו אך לא טבל אותם באנדרוגניות, אלא הנציח את הדמות הנערית-בוהמיינית-רוקיסטית המבוססת על נתונים פיזיים של גבר רזה וארוך וגישה של רוקסטאר, מבלי "להסתכן" בדימוי יצירתי או עמוק שלא בהכרח יתקבל באהבה על ידי הלקוחות המושבעות של המותג.