לפני שנה, אחרי הטבח המחריד בפריז, כתבנו על הקשר בין טרור לאופנה, ועל המרכיבים הפסיכולוגים-חברתיים שיוצרים את הסימביוזה בין אירועים עולמיים לטרנדים שמגיעים שנה ושנתיים מאוחר יותר לרחוב. ואכן, שנה אחרי גל הטרור ההוא, העולם מחפש בכל דרך קברניט מנוסה וחזק שינווט את הספינה שעליה כולנו נמצאים אל חוף מבטחים.
סביר להניח שלא במעט תרם המצב הביטחוני והאווירה המתוחה בעולם כולו לעלייתו של טראמפ לשלטון - מי שמייצג באופן הברור ביותר את דימוי הקברניט הנועז והמעשי, בטח בהשוואה לעמיתתו במירוץ לנשיאות ארה"ב.
אבל את הכמיהה לעוצמה אפשר היה להרגיש עוד בחורף שעבר, עם פרסום הקמפיינים לקראת החורף הנוכחי וריבוי מעילי האדמירלים שהציפו את המסלולים. פראדה, ולנטינו, ג'ון גליאנו ואחרים הצעידו שורה ארוכה של מעילים צבאיים בעיקר בגווני כחול נייבי, עם רכיסה כפולה וכפתורי זהב ושאר אלמנטים צבאיים הלקוחים מחיל הים.
רוב המעצבים לא רצו להעלות באוב את צבע הזית וחיל הרגלים שהוא מייצג, לפחות לא כשהאבדות בסוריה, בעיראק ובאפגניסטן עדיין טריות. אבל כשמדובר בייצוג פוטוגני לטוטליטריה איכותית מהסוג שרואים בחיל הים - האימג' המסוכן והרומנטי הזה לא מעורר פלצות בקרב המעצבים, ומתקבל באהבה ברחוב.
המעצב שהפך למזוהה ביותר עם הטרנד הוא דווקא האמריקאי מכולם - טומי הילפיגר - שהגדיל לעשות עם קולקציית אדמירל שלמה: ממכנסיים ועד מעיל ואפילו כובע קפטן בתור הדובדבן שבקצפת.
את קולקצית החורף הציגו כבר בשנה שעברה, ואת החדווה שבה אימצו רשתות האופנה את הטרנד אפשר בהחלט לזקוף לאווירה ולרוח הכללית השוררת, שאולי יכולה היתה לנבא במידת מה את תוצאות הבחירות בארצות הברית.
צילום: שי פרנקו
סטיילינג: תמר מרקוביץ'
איפור: נורית חן
שיער: גיא סמואל
דוגמנית: נוי אור מסוכנות יולי